מסכת ברכות - פרק א'[1]
משנה א(משנות א – ו צורפו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
מאמתי קורין את שמע בערבים משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דבר' אליעזר וחכ' אומ' עד חצות רבן גמליאל אומ' עד שיעלה עמוד השחר
משנה ב
מעשה שבאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר מותרין אתם לקרות
משנה ג
ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמ' עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר
משנה ד
הקטר חלבים ואברים ואכילת פסחים מצוותן עד שיעלה עמוד השחר
משנה ה
כל הנאכלין ליום אחד מצוותן עד שיעלה עמוד השחר
משנה ו
אם כן למה אמרו חכמ' עד חצות אלא להרחיק אדם מן העבירה
משנה ז
מאמתי קורין את שמע בשחרים משיכירו בין תכלת ללבן ר' אליע' אומ' בין תכלת לכרתן עד הנץ החמה ר' יהושע אומ' עד שלש שעות שכן דרך בני מלכין לעמוד בשלש שעות הקורא מכן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה
משנה ח(משנות ח – ט צורפו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
בית שמי אומ' בערב כל אדם ייטו ויקרו ובבקר יעמדו שנ' בשכבך ובקומך ובית הלל אומ' כל אדם קורין כדרכן שנ' ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר בשכבך ובקומך אלא בשעה שדרך שבני אדם שוכבים ובשעה שדרך שבני אדם עומדין
משנה ט
אמ'ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדיי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הילל
משנה י
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשיי לקצר לקצר אינו רשיי להאריך לחתום אינו רשיי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשיי לחתום
משנה י"א
מזכירין יציאת מצרים בלילות אמ'ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומה שנ' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצר' כלימי חייך ימי חייך הימים כלימי חייך הלילות וחכמים אומ' ימי חייך בעולם הזה כל ימי חייך להביא את ימות המשיח
[1] המשניות הן לפי כ"י קויפמן.