סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

נאמר כי לארבעה ניתן שמם לפני היוולדם, וכדי לאשש אמירה זו מובאים פסוקים המבססים אותה. הארבעה מוצגים כצדיקים, אולם ראוי לומר כי אין באגדה אישוש לקביעה כי ארבעת הנזכרים הם צדיקים.[2]

ובאשר לרשעים נאמר כי לא ניתן להם שם לפני היוולדם בשל היותם זרים לעבודת האל מבטן אימם, תועים בדברי כזב.[3] לביסוס קביעה זו מובא פסוק מספר תהילים:[4] "זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב".

ידיעת האל כי יהיו בני אדם צדיקים או רשעים אינה עומדת בסתירה לבחירה החופשית שלהם לבחור בדרך הנכונה.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

מילות מפתח צדיקים, רשעים.

[1] סוקולוף ערך 'כדו, כדון', עמ' 251.

[2] כפי הנראה בעל האגדה סבור כי הדברים ברורים לכול לומד בדרך המקובלת במסורת. גם פרשני הקטע לא עוסקים בבדיקת הקביעה, והיא מעוררת פליאה רק ביחס לישמעאל. הפני משה על המקום מציע שני הסברים: האחד כי בתחילת דרכו היה צדיק, והשני כי בסוף ימיו חזר בתשובה.

[3]מדרשו של הפסוק הוא בחיבורו להקשר האגדה כאן, בתהילים ההקשר שונה.

[4] נ"ח ד'.