|
השתוחחות בתפילה – אגדה א
ברכות פ"א ה"ה (ה"ד בכ"י ליידן) דף ג ע"ג – ע"ד
|
|
מקור
תנא ר' חלפתא בן שאול.
הכל שוחחין עם ש"צ בהודאה.
ר' זעירא אמ'. ובלבד במודים.
ר' זעירא(סמוך) [סבר] לקרובה כדי לשוח עמו תחילה וסוף.
ר' יסא כד סליק להכא
חמתין גחנין ומלחשין.
אמר לון. מהו דין לחישה.
ולא שמיע דמר ר' חלבו (דף ג ע"ד)
ר"' שמעון בשם ר' יוחנן {בשם} ר'
ירמיה
ר' חנינא [בשם] ר' מ(ר)[יי]שא
ר' חייא בשם ר' סימאי.
ואית דאמרין ליה חבריא בשם ר' סימאי.
מודים אנחנו לך אדון כל הבריות
אלוה התושבחות
צור עולמים
חי העולם
יוצר בראשית
מחיה המתים.
שהחייתנו וקיימתנו וזיכיתנו וסייעתנו וקירבתנו
להודות לשמך.
בא'י אל ההודאות.
|
תרגום
שנה (למד) רבי חלפתא בן שאול
הכל שוחחין עם שליח ציבור בהודאה
רבי זעירא אמר ובלבד במודים
רבי זעירא סבר להתפלל[1] כדי לשוח עמו תחילה וסוף
רבי יסא כאשר עלה[2] לכאן
ראה אותם גוחנים ומלחשים
אמר להם מה זו הלחישה
ולא שמע שאמר רבי חלבו (דף ג ע"ד)
רבי שמעון[3] בשם רבי יוחנן בשם רבי ירמיה
רבי חנינא בשם רבי מיישא
רבי חייא בשם רבי סימאי
ויש אומרים לו חבריא בשם רבי סימאי
מודים אנחנו לך אדון כל הבריות
אלוה התשבחות
צור עולמים
חי העולם
יוצר בראשית
מחיה המתים
שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו
להודות לשמך
ברוך אתה ה' אל ההודאות
|
|
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 48
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
ערוך השלם ג', ערך 'דד(1)', עמ' 22
סוגה
מימרה, סיפור, תפילה
עיון קצר באגדה
עניינה של הסוגיה הוא ההשתוחחות בתפילה, ומובאות בעניין זה שתי דעות; האחת, בשמו של רבי חלפתא בן שאול שהכל שוחחין עם שליח הציבור בברכת ההודאה כולה, והשנייה, בשמו של רבי זעירא כי שוחחין רק ב'מודים', שהיא המילה הפותחת את ברכת ההודאה.
מסופר כי רבי זעירא על אף דעתו ששוחחין רק בתחילת מודים היה מחמיר[1] על עצמו ומאריך באמירת הקורבה, כלומר, הפיוט שנאמר על ידי הציבור בעת שהחזן אומר את תפילת ההודאה, וזאת כדי שישוח עם שליח הציבור בתחילת תפילת ההודאה ובסופה.
באגדה מסופר כי כאשר עלה רבי יסא לישראל שאל 'מהו דין לחישה'. בעל האגדה מציין כי רבי יסא לא שמע דברי אמוראים שונים על נוסח תפילה הנאמרת על ידי הציבור באותו הזמן.[2]
אפשר שהסיפור מעיד על הלכה שהתפתחה בארץ ישראל ולא הייתה מוכרת בבבל.
[1] ראו פני משה על האתר.
[2]ראו הפני משה ועלי תמר על המקום.
