עדי נוסח

כת"י וטיקן, עמ' 48

מקבילות

ירושלמי סוכה פ"ה ה"ד דף נה ע"ג עמ' 655

בראשית רבה (מהד' אלבק) לט יב

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת נדרש הפסוק 'וַיְהִ֣י׀ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל־יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת כָּל־הַתְּפִלָּ֥ה וְהַתְּחִנָּ֖ה הַזֹּ֑את קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּ֤ח יְהֹוָה מִכְּרֹ֣עַ עַל־בִּרְכָּ֔יו וְכַפָּ֖יו פְּרֻשׂ֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם (מלכים א' ח' נ"ד). לעומת זאת בדברי הימים ב' מובא פסוק המתאר באופן שונה את תפילת שלמה: 'כּֽי־עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וַֽיִּתְּנֵהוּ בְּת֣וֹךְ הָעֲזָרָה֒ חָמֵ֨שׁ אַמּ֜וֹת אָרְכּ֗וֹ וְחָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמּ֥וֹת שָׁל֖וֹשׁ קוֹמָת֑וֹ וַיַּעֲמֹ֣ד עָלָ֗יו וַיִּבְרַ֤ךְ עַל־בִּרְכָּיו֙ נֶ֚גֶד כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו הַשָּׁמָֽיְמָה (ו' י"ג). הימצאותן של שתי צורות התפילה בסמיכות בפסוק 'בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִבְרְכָה לִֽפְנֵי־יְהֹוָ֥ה עֹשֵׂנוּ' (תהלים  צ"ה ו'). מבהירה כי אין כריעה כבריכה.

רבי חייא רבה הדגים בפני רבי בריכה, בעקבותיה 'נפסח', כלומר צלע, אולם הוא נרפא, ואילו רבי לוי בר סיסי הדגים כריעה, נפסח ולא נרפא.[1] סתם המספר ולא הסביר את סיבת צליעתם ולא את הריפוי של הראשון ואי ריפויו של השני.