סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

המשנה[1] עוסקת בדברי הממונה לכוהנים הבאים לעבוד בבית המקדש בשחר, ובסיומה נאמר: 'ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא'. המשמרות התחלפו בשבת, ומכאן שלפי המשנה נוספה למשמר היוצא ברכה. מאחר שסתמה המשנה ולא ציינה מהי אותה ברכה, לפיכך עלתה השאלה 'מהי' על ידי בעל הסוגיה, ותשובה עליה ניתנה ידי רבי חלבו. לדבריו, המשמר היוצא מברך את המשמר הנכנס 'השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה שלום וריעות'.

הברכה מבטאת רצון למנוע מחלוקות וריבים[2] בין המשמרות השונים ובתוך המשמר עצמו, ואפשר שהיא כפשוטה, כפי שנהוג לברך באופן כללי לריעות, אחווה ושלום למצויים יחדיו.[3]

עדי נוסח

כת"י וטיקן עמ' 48

מקבילות

בבלי ברכות יא ע"ב – יב ע"א

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

מילות מפתח

משמר, ברכה, שבת,

[1] תמיד פ"ה מ"א.

[2] עלי תמר (על הדף) מפרש כי כוהנים שלא היו משלשלת הכהונה הטהורה, מבית אהרון יצרו מצבים מעין אלו. גדליה אלון מדבר על תככים בין הכהנים בשלהי הבית השני (מחקרים בתולדות ישראל א', עמ' 48 – 57, במיוחד בעמ' 54 – 55).

[3] וראו ירושלמי ברכות פ"ד ה"ב: 'ר' יוחנן הוה מצלי יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות' בבלי ברכות טז ע"ב: 'רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות'; כתובות ח ע"א: 'ברוך אתה ה' אמ"ה אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות...'.