עדי נוסח

כתב יד וטיקן עמ' 47

מקבילות

מדרש תהילים (בובר) מזמור א', י"ז, ד"ה דבר אחר

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

במשנה נאמר כי בקריאת שמע של שחרית מברכים שתי ברכות לפני קריאת שמע ואחת לאחריה ויחד עם שלושת חלקי קריאת שמע סך הכול שישה חלקים. בערב מברכים שתי ברכות לפני קריאת שמע, שתיים אחריה ויחד עם שני חלקי קריאת שמע ישנם גם כן שישה חלקים.[1]

על השאלה הלא כתובה, מדוע יש שוויון בין קריאת שמע של יום ושל לילה, מובא מדרש  'לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־ הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־ אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל' (יהושע א' ח'). הקורא את הפסוק לא רואה בו רמז לקריאת שמע וברכותיה, אלא חובה להגות בספר התורה יומם ולילה. לתפיסת הדרשן, אמירת קריאת שמע וברכותיה מממשת את הנדרש בפסוק 'וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙' כיוון שיש בהן פרשיות מן התורה, ו'יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה' מתממש בקריאה בבוקר ובערב. באופן זה יכול האדם לשלב חיי מעשה עם תורה. ובאשר ל'הגיית היום והלילה שוין', היות שישה חלקים הן בקריאת שמע בבוקר והן בערב אפשר כי באה להדגיש שאותה חשיבות לשתיהן.

הקשרו של המדרש השני הוא, כנראה, לברכות הנאמרות בקריאת שמע. בפסוק "שֶׁ֣בַע בַּ֭יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:" (תהילים קי"ט קס"ד) אין קשר לקריאת שמע, שהרי המשורר פונה לאל ומהללו שבע פעמים ביום על שנתן תורה לישראל, אך אפשר כי הדרשן מתייחס לשבע הברכות הנאמרות עם קריאת שמע, שלוש בבוקר וארבע בערב.[2]

המדרש השלישי קושר את הפסוק מתהילים ואת הפסוק מיהושע. מימוש 'וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה' מתקיים על ידי הודיה לאל שבע פעמים ביום על משפטי הצדק שהעניק לישראל.