עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 5

כ"י וטיקן עמ' 46 – 47

מקבילות

תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"א ה"ד עמ' 2

בבלי ברכות יא ע"א

ספרי דברים (מהד' פינקלשטיין) פרשת ואתחנן פיסקא לד עמ' 62 – 63

מדרש תנאים לדברים (מהד' הופמן) פרק ו' פס' ז' עמ' 27

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מעשה חכמים

עיון קצר באגדה

הקשרו של סיפור המעשה הוא למחלוקת בית שמאי ובית הלל שבמשנה[1]  בדבר אופן קריאת שמע בערבית ובשחרית.

בחלקו הראשון של הסיפור נמסר כי על רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל היו מצויים "במקום אחד" ותנוחת גופם היתה שונה, רבי אלעזר בן עזריה 'היה מוטה', ואילו רבי ישמעאל 'היה זקוף'. [2] בהגיע עונת[3] קריאת שמע שינה רבי אלעזר בן עזריה את תנוחתו והזדקף כהלכת בית שמאי,[4]  ואילו רבי ישמעאל היטה עצמו, יש להניח כתגובה לעמידתו של רבי אלעזר בן עזריה.

רבי אלעזר בן עזריה המפרש את מעשהו של רבי ישמעאל כמחאה על עמדתו כבית שמאי פונה לרבי ישמעאל בשאלה המנוסחת כמשל: שואלים אדם 'מה לך זקנך מגודל', ותשובתו אינה עניינית, הוא הינו מגדל זקן כנגד אילו המתגלחים "ומשחיתים פאת זקנם" בניגוד לציווי בתורה "לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ: (ויקרא פי"ט כ"ז). [5] הנמשל בא לשקף את מה שאירע ביניהם, רבי אלעזר בן עזריה נזקף, ואילו רבי ישמעאל , שהלכת בית הלל אינה מחייבת אותו לנטות, נטה רק כנגד הלכת בית שמאי. מובן כי לעמדתו של רבי אלעזר בן עזריה נהג רבי ישמעאל כבעל הזקן, וכי היטה עצמו כדי להתריס כנגד אלו הקוראים קריאת שמע כבית שמאי.

דבריו של רבי אלעזר בן עזריה והזדקפותו משקפים תקופה היסטורית ביבנה, שבה עדיין לא התקבעה קריאת שמע כבית הלל, ורבים מהחכמים נהגו כבית שמאי.[6] 

תשובתו של רבי ישמעאל לרבי אלעזר בן עזריה  היא חזרה על דבריו תוך דיוק כי הוא נהג על פי שיטת בית הלל, ואילו רעהו לפי בית שמאי. ואפשר שגם תשובה זו אינה בשמו של רבי ישמעאל שכן לנטייתו בקריאת שמע אין קשר לבית הלל, ואין להסבירה אלא כמחאה על מעשהו של רבי אלעזר בן עזריה. היא מובאת כהבהרה המעמידה במרכז את הדוגמא האישית במיוחד של הרב לתלמידיו.[7]