אתיא (אתייא, תייא)[

אתיא (אתייא, תייא)[1]

מילולית, בא; מונח המציע אסוציאציות בין דברי תנאים ואמוראים, לעיתים רחוקות מקשר בין מסורות כמעט זהות. כשהמונח בא בצירוף 'דר' פלוני'[2] משמעו כי המסורות שנקשרו יחדיו באמצעותו מבוססות על עיקרון משותף מפורש. כשהמונח בא בצירוף 'כיי דאמר ר' פלוני' הוא מקשר בין שתי מחלוקות[3]. המונח בצירוף ו"ו החיבור ואות היחס כ' (ותייא כ) מובא לפני מאמר המסכים עם מאמר קודם לו[4].

[1] לפי מוסקוביץ השיבוש נדיר (הטרמינולוגיה, עמ' 102 הערה 539).

[2] הניסוח השכיח הוא 'אתייא דר' פלוני כר' אלמוני', אולם מופיע בצורות דומות שונות (מוסקוביץ, שם, עמ' 104), לדעת בכר

[3] מוסקוביץ, שם, עמ' 105.

[4] בכר, ערכי המדרש, עמ' 155.