|
דוד המלך לומד בלילות (אשמורות וחלוקתן) – אגדה ב פ"א ה"א דף ב ע"ד עמ' 4 |
|
|
מקור ר' נתן או'. שלש. "ראש האשמורת התיכונה" ר' זריקן {[ו]} ר' אמי בשם ר'שמעון בן לקיש. טעמ' דר' "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" . וכת' "קדמו עיני אשמורות". ר' חזקיה אמ'. ר' זריקן <<ו>>ר' בא. חד אמ' טעמיה דר'. וחרינה אמ' טעמיה דר' נתן. מאן דמר טעמ' דר'. "חצות לילה". ומאן דמר טעמיה דר' נתן. "ראש האשמורת התיכונה". מן מקיים ר' נתן טעמיה דר' "חצות לילה". פעמים "חצות לילה". ופעמים "קדמו עיני אשמורות". הא כאי-זה-צד. בשעה שהיה [דוד] סועד סעודת מלכים "חצות לילה". ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו "קדמו עיני אשמורות". מכל מקום לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. הוא שדוד אמ'. "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" איתעיר (א1)יקרי מן קומי איקריה דְבָרְיִי. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דבריי. "אעירה שחר". אנא הוינא מעורר שחרה. שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצירו מקטרגו ואומ' לו. דוד. דרכן שלמלכים להיות השחר מעוררן. ואת אמר "אעירה שחר". דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות. ואת אמר "חצות לילה אקום". והוא או' "על משפטי צדקך". ומה היה דוד עושה. ר' פינחס בשם ר' אלעזר (בי)[ב]ר' מנחם היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומ'. ומה אם דוד המלך עוסק בתורה אנו על אחת כמה וכמה. |
תרגום רבי נתןאומר שלש ראש האשמורת התיכונה רבי זריקןרבי אמיבשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דרבי חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב קדמו עיני אשמורות אחד אמר טעמו של רבי ואחר אמר טעמו של רבי נתן. מי שאמר טעמו של רבי חצות לילה ומי שאמר טעמו של רבי נתן. ראש האשמורת התיכונה איך מיישב רבי נתן טעמו של רבי "חצות לילה פעמים חצות לילה ופעמים קדמו עיני אשמורות כיצד בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים חצות לילה ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו קדמו עיני אשמורות מכל מקום לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן הוא שדוד אמר עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר עורה כבודי מלפני כבוד הבורא אותי כבודי אינו חשוב כלום מלפני כבוד בוראי אעירה שחר אני הייתי מעורר את השחר השחר לא היה מעורר אותי והיה יצרו מקטרגו ואומר לו דוד. דרכן של מלכים שהשחר מעוררן. ואתה אמרת אעירה שחר דרכן של מלכים להיות ישנים עד שלש שעות. ואתה אמרת חצות לילה אקום והוא אומר על משפטי צדקך ומה היה דוד עושה. רבי פינחס בשם רבי אלעזר בן רבי מנחם היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם כדי שישמעו חברי תורה. ומה היו חברי תורה אומרים ומה אם דוד המלך עוסק בתורה אנו על אחת כמה וכמה |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 44
מקבילות
איכה רבה (וילנא) פרשה ב
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מדרש וסיפור
עיון קצר באגדה
הסוגיה נפתחת בדברי רבי 'ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה', ורבי נתן החולק על קביעת רבי וסבור כי בלילה ישנן רק שלוש אשמורות. את קביעתו הוא מבסס על הפסוק: 'וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעוֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכוֹנָ֔ה' (שופטים ז' י"ט), ולדבריו אין תיכונה אלא אם כן יש אשמורת אחת לפניה ואחת אחריה.[1]
קביעתו של רב בדבר היות ארבע אשמורות מתבססת לדעתם של רבי זריקן ורבי אמי על סמיכות הפסוקים 'חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ' (תהלים קי"ט ס"ב)
ו'קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ' (שם פס' קמ"ח). דוד היה קם בחצות ליל כמצוי בפסוק הראשון ולפניו עוד שתי אשמורות[2] כמצוי בפסוק השני. מאחר שלאחר חצות שתי אשמורות יש להסיק כי קדמו לחצות הליל שתי אשמורות.
מקשה בעל הסוגיה כיצד מיישב רבי נתן את הפסוקים אותם דרש רבי עם דעתו לשלוש אשמורות ומשיב, פעמים שקיים דוד המלך 'חצות לילה אקום' ופעמים שקיים 'קדמו עיני אשמרות', כלומר, פעמים שהיה מקדים לקום טרם חצות זמן סוף משמרת ראשונה, שלאחריה עוד שתי משמרות נוספות. בערב כשהיה המלך סועד סעודת מלכים היה מאחר להקיץ משנתו ומתעורר בחצות לילה, וכאשר אכל המלך סעודת עצמו, היה מקדים בשנתו (קדמו עיני אשמורות) וקם בסוף אשמורת ראשונה.
בעל האגדה מבאר כי לא הייתה מציאות בה השחר עלה ודוד ישן זאת בהסתמך על דברי המפרשים את הפסוק: 'ע֤וּרָה כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר' (תהלים נ"ז ט') כדברי דוד האומר: עורה כבודי מלפני כבוד הבורא, כבודי אינו חשוב כלום מלפני כבוד בוראי שכן אני הייתי מעורר את השחר ולא היה השחר מעיר אותי. אסמכתא נוספת להתנהלותו של דוד מוצא הדרשן בפסוק 'חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ', היינו דוד הקדים לקום כדי להודות לאל על משפטי צידקו.
מתוך עיסוק באשמורות הלילה משתקפת דמותו של דוד המלך שהתנהגותו שונה מדרכם של מלכים אחרים. הם ישנים עד שלוש שעות ביום, ואילו הוא משכים קום אפילו למד גם בחצות הלילה. בנוסף השכמתו לעבודת הבורא מעידה לא רק שרואה בחשיבות עליונה את עבודת האל, אלא משקפת גם את ענוותנותו כמלך.
[1] ראו במקבילה בתוספתא.
[2] קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת. אשמורות ברבים ומיעוט רבים שניים.