|
אשמורות וחלוקתן – אגדה א פ"א ה"א דף ב ע"ד עמ' 4 |
|
|
מקור ר' אומ'. ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה. העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה. העת אחד מעשרים וארבעה לעונה. הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת. כמה הוא הרגע. ר' ברכיה בשם ר' חלבו [אמר]. כדי לאומרו. ורבנן אמרין. הרגע כהרף עין. תני שמואל. הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. |
תרגום רבי אומר ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע כדי לאומרו ורבנן אמרין הרגע כהרף עין שנה שמואל הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 44
מקבילות
איכה רבה (וילנא) פרשה ב
עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
חלוקת היממה לארבע אשמורות ביום ולארבע אשמורות בלילה משמשת את בעל הסוגיה להמשיך ולציין את אורך הזמנים:
- עונה היא החלק העשרים וארבעה של שעה[1]
- עת היא החלק העשרים וארבעה של העונה.
- רגע הוא החלק העשרים וארבעה של העת.
על משך אורכו של הרגע ישנן דעות אחרות:
- רבי ברכיה בשמו של רבי חלבו אינו קובע אורך מדוייק, אלא אומר 'כדי לאומרו', כלומר, משך הזמן שבו אדם אומר מילה.
- חכמים אומרים 'כהרף עין', כלומר, רגע הוא משך הזמן של עפעוף העין.
- שמואל מדייק באורך הדקה, וקובע שהיא החלק ה-56848 של השעה.[2]
[1] היממה נחלקת לעשרים וארבע שעות שוות רק בימי השיוויון בין היום ללילה, ובשאר היממות אורך השעות שונה; בקיץ כשזמן האור רב יותר, בעת חלוקת היום לשתים עשרה שעות יוצא שהשעות ארוכות יותר מאשר בלילה, ולהפך בחורף.
[2] לחישוב שונה של אורך הרגע ראו בבלי ברכות ז ע"א ועבודה זרה ד ע"א.