header2


בריאתו של הרקיע – אגדה ב

פ"א ה"א דף ב ע"ג עמ' 3

 

מקור

תני בשם ר' יהושע.

עוביו שלרקיע כשתי אצבעיים.

מילתיה דר' חנינא פליגא.

ד[א]מר ר' אחא בשם ר' חננא.

"תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק".

["תרקיע"]. מלמד שהן עשויין כטס.

יכול שאינן בריאין. ת'ל "חזקים".

יכול שהן נתרפין. ת'ל "כראי מוצק".

בכל שעה ושעה נראין (כנרתקים) [מוצקים].

תרגום

שנינו בשם רבי יהושע

עוביו של רקיע כשתי אצבעות

מילותיו (דבריו) של רבי חנינא חולקים

שאמר רבי אחא בשם רבי חננא

תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי

מוצק

תרקיע מלמד שהן עשויין כטס

יכול שאינן בריאין תלמוד לומר חזקים

יכול שהן נתרפין תלמוד לומר כראי מוצק

בכל שעה ושעה נראין (כנרתקים)[1]

מוצקים


עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 43 – 44

 

 

מקבילות

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יב עמ' 111 – 112 

 

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

אגדה זו כקודמתה עיסוקה ברקיע ויש בה משום המשך לדברי  רבי יודה בן פזי.

למדנו, ממקור תנאי, בשמו של רבי יהושע כי עוביו של הרקיע כשתי אצבעות. על קביעה זו ניתן למצוא מחלוקת בדברי רבי חננא. רבי אחא מביא בשמו של רבי חננא דרשה על הפסוק  'תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק' (איוב ל"ז י"ח).[1] רבי חננא עושה שימוש במצלול הזהה שבין רקיע לפעולת ריקועה של המתכת וסבור כי עוביו של הרקיע (שנוצר מפעולת ריקוע) הינו כטס, כמגש, משמע פחות מעוביים של שתי אצבעות.

לחשש העולה ל'חוזקו' של הרקיע הדק, שהרי הוא פחות מעוביין של שתי אצבעות, משיב בעל המדרש על פי המצוי בסייפא של הפסוק מחד גיסא 'חֲ֝זָקִ֗ים', 'ומאידך גיסא 'כִּרְאִ֥י מוּצָֽק', היינו בכל שעה ושעה הם נראים מוצקים כאילו נוצקו זה עתה.


[1] על הפיסקה שחקים חזקים ראו הסברו הרחב של הפני משה במראה פנים על המקום.