עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 43 

מקבילות

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ד' ב' עמ' 26

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

אגדה זו, אפשר שהובאה לסוגיה אגב עיסוקה של האגדה הקודמת ברקיע ובניסיון לפתור קושיה הנובעת מפשוטם של פסוקים העוסקים במעשה הבריאה.

במעשה הבריאה של היום הראשון  מסופר: 'בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ' (בראשית א' א'), ואילו במעשה הבריאה של היום השני נאמר: 'וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם' (בראשית א' ו'). מכאן שיש לתהות מתי נברא הרקיע ביום הראשון או ביום השני. לשאלה זו מביא רב תשובה אגדית המחלקת את בריאת השמיים ליומיים: ביום הראשון נוצרו השמיים אך היו לחים, וביום השני קרשו.[1]

בסוגיה מובא בשמו של רב[2] הסבר נוסף: 'יחזק הרקיע יקרש הרקיע, יגלד הרקיע ימתח הרקיע'. באמירה זו יש משום הרחבה לשלבי היווצרות הרקיע. יש לתת את הדעת כי פירושיו של רב לעיל מניחים כי הבריאה הייתה ביום הראשון, וביום השני הושלמה.

רבי יודה בן פזי מביא הסבר שונה לדברי האל ביום השני 'יהי רקיע'. לשיטתו נוצרו השמים בשני שלבים:

-          ביום הראשון 'בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתך המים גלדה טיפה האמצעית ונעשו שמים התחתונים ושמי שמים העליונים'.[3]

-          ביום השני בציווי 'יהי רקיע' חיזק הבורא את הרקיע; הוא ביקש ליצור כמעין מטלית – יריעה עשייה הזהה לדרך בה מרקעים את פחי הזהב כפי שנאמר 'וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב' (שמות ל"ט ג') היינו מחזקים אותם. [4] הסברו של רבי יהודה בן פזי עושה שימוש במצלול השם 'רקיע' לפעולת ריקועה של המתכת.