header2

 

מידותיו של חלד – אגדה ב

פ"א ה"א דף ב ע"ג עמ' 3

מקור

תני.

עץ חיים אחד מששים לגן.

וגן אחד מששים לעדן.

"ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן".

תמצית כור

תרקב שותה.

תמצית כוש מצרים שותה.

נמצאת או'.

מצרים מהלך ארבעים יום.

וכוש מהלך שבע שנים ועוד.

תרגום

שנינו

עץ חיים אחד מששים לגן

וגן אחד משישים לעדן

ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן

שארית[1](המים מספיקה להשקיית) כור תרקב שותה

תמצית (מי) כוש מצרים שותה

נמצאת אומר

מצרים מהלך ארבעים יום

וכוש מהלך שבע שנים ועוד


עדי נוסח

כ"י וטיקאן עמ' 43

 

מקבילות

תלמוד בבלי מסכת תענית דף י ע"א  

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו 

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

הברייתא מבססת דבריה על הפסוק  'וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים' (בראשית ב' י') ולומדת כי המושג 'גן עדן' הוא שני מקומות שונים: 'גן' ו'עדן'. לשיטה זו עץ החיים הוא אחד משישים לגן, ואילו גן הוא אחד משישים לעדן. נמצא כי הנהר היוצא מעדן משקה ב'תמציתו' את הגן.

היחס של אחד לשישים הינו כיחס המצוי בחלוקת מים בעולם; כפי שמיתרת המים הנותרת מהשקיית בית כור ניתן להשקות שדה בו נזרעו שלושה קבין.[1] יחס זה קיים גם בחלוקת המים שבין מצריים וכוש, מצרים שותה מימיה מיתרת המים הבאים מכוש.[2]  מאחר וגודלה של מצרים הינו אחד משישים מכוש,[3] נמצא כי צרכיה למים הינם לפי יחס זהה. יחס זה נמצא גם בגודל שיטחה של מצרים לעומת שיטחה של כוש. נמצא כי גודלה של מצרים מהלך ארבעים יום,[4] וכדי לעבור את כוש יש צורך בכשבע שנים.

היחס בין 'עדן' ל'גן' הוא אחד לשישים, ובין הגן לעץ הוא אחד לשישים, וכן גם בעולם המוכר לאדם, מצרים, כוש ומימיהם. באמצעות הצגת היחסים הזהים בין מרכיבי היקום מציג בעל האגדה את השלמות שבעולם.


[1] כאמור שלושה קבין הם תרקב, ותרכב הוא אחד משישים של בית כור.

[2] יש להניח כי כוש שכנה מדרום למצרים ושלטה על מקורות הנילוס מהם שתו גם במצרים. ראו אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 21 מפה 14.

[3] על כך ראו בבלי תענית י ע"א.

[4] תענית, שם.