עדי נוסח

כ"י ותיקן עמ' 43

מקבילות                             

ירושלמי יומא פ"ג  ה"ב דף מ ע"ב עמ' 571 – 572

מדרש תהלים (בובר) מזמור כב

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו

אסתר רבה (וילנא) פרשה י סימן יד

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

הסיפור מובא אגב הזכרתה של איילת השחר באגדות הקודמות.

רבי חייא הגדול ורבי שמעון בן חלפתא,  שפעלו כחמישים שנה לאחר מרד בר כוכבא, היו מהלכים עם הנץ קרן האור הראשונה בסמוך לבקעת ארבל.[1] כשראה רבי חייא קרן אור זו השווה אותה לתהליך גאולת ישראל. דבריו מנוגדים לתפיסת הגאולה שאפיינה את דור בר כוכבא ותומכיו.

רבי חייא או בעל הסוגיה מבססים את הרעיון על פסוק שעיסוקו בגאולה[2] 'אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהֹוָ֖ה א֥וֹר לִֽי' (מיכה ז' ח'). כפי שקשה להבחין בתחילת הזריחה ולעקוב אחר התקדמותה עד שהיא מצויה במלוא אורה, כן הגאולה. תחילתה קשה לאבחנה, אך עם הזמן היא מתקדמת ונוכחת.

הרעיון של התקדמות איטית בשלבי הגאולה מודגם בסיפורו של מרדכי בשושן: [3]

-          'וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ' – בשלב הראשון ישב מרדכי בשער המלך.

-          'וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס' – סיפור שניתן לראות בו 'קרן אור'.

-          'וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ' – מרדכי חוזר לשבת בשער המלך, מצב המכהה את 'קרן האור' שנגלתה קודם לכן בעת שישב על הסוס לבוש בגדי מלכות.

-          'לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה' – מצבם של היהודים לאחר ביטולן של גזירות המן.