חבר

ארבעה מובנים למושג:

א.      תלמיד חכם בניגוד לעם הארץ[1].

ב.      חכם שלא נסמך.

ג.       חכם שנסמך ועלה מדרגת תלמיד לדרגת חבר[2].

ד.     חכם שלא קיבל מינוי רשמי להצטרף לדיונים בענייני לוח השנה[3] [4

[1] 'ואין חברים אלא תלמידי חכמים' (בבא בתרא עה ע"א).

^[2] ערוך השלם ג', ערך 'חבר', עמ' 338; סוקלוף, ערך 'חבר', עמ' 185.

^[3] י' לוין, מעמד חכמים, עמ' 45 - 46.

[4] מ' בר סובר כי הכינוי 'חברייא' בירושלמי בא בהוראה לקבוצת תלמידי חכמים באחת מישיבות ארץ ישראל, בייחוד בטבריה במרוצת המאה השלישית ועד למחצית המאה הרביעית. לדעתו, חברי הקבוצה לא הגיעו להוראה, לסמיכה או למינוי מסיבה איזושהי. מסמיכות המושג 'חברייא' לחברים ייתכן שניתן למצוא זהות בין המושגים האלו (מ' בר, על החברייא, עמ' 75 – 96).