|
בין השמשות – אגדה א פ"א ה"א דף ב ע"ב עמ' 2 |
|
|
מקור ר' שמואל בר חייא בר יהודה בשם ר'חנינא התחיל גלגל חמה לשקע אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו. חזקה ביום טבל. בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא לא בדה. |
תרגום רבי שמואל בר בן חייא בר בן יהודה בשם רבי חנינא התחיל גלגל חמה לשקע אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו. חזקה ביום טבל. זה שנאמר בזה שהלך לו בדרך הקצרה אבל זה שהלך לו בדרך המלך לא בזה (לא בזה ההלכה עוסקת) |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 42
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
בסוגיה נבדקת הגדרת הזמן של בין השמשות; לשיטתו של רבי חנינא בין השמשות הוא משך הזמן מהרגע שבו נראה מראש הר הכרמל גלגל החמה מתחיל בשקיעתו, וכהן טמא יכול לרדת מההר לטבול בים ולעלות מטבילתו. טבילתו נחשבת באותו היום. מכאן שלשיטתו זמן "בין השמשות" אינו הזמן שבין שקיעת גוף השמש והעלם אורה אלא מתחיל עם העלם האור, ואין כל מידע לגבי אורכו.[1]
בהעדר דרך למדידת זמן בדרך אובייקטיבית מכמת בעל הסוגיא את הזמן שבין תחילת שקיעתו של גלגל החמה לבין תחילתו של לילה כזמן שדי בו כדי שכהן ירד מהר הכרמל לים לטבול. עם עלייתו של הכהן מטבילה זו יורד הלילה, אך טבילתו של הכהן עודה ביום. מאחר שהגדרת הזמן של ירידה מהכרמל לים תלויה בנקודת המוצא של הירידה ובאיכות הדרך מסייג בעל הסוגיה את משך הירידה הרלוונטי לירידה בדרך קצרה ולא בדרך המלך שהינה ארוכה יותר.
הקטע מציג ניסיון לקבוע הלכה, אף על פי כן הוא מובא כאן כאגדה כיוון שמשקף ריאליה גיאוגרפית מצד אחד, ומצד שני קושי לקבוע זמנים מדוייקים שמוביל להסתמכות על מציאות סובייקטיבית.
[1] ואפשר כי רבי חנינא סובר כרבי תנחומא באגדה הבאה ש"בין השמשות" אינה זמן מתמשך אלא נקודת זמן שבא תם היום ומתחיל הלילה.