קריאת שמע
קריאת שמע אלו פסוקי מקרא שאמירתם בבוקר ובערב היא על פי המדרש היא מצוות עשה. היא כוללת שלוש פרשיות: "שמע" (דברים ו' ד' – ט'), "והיה עם שמוע" (שם י"א י"ג – כ"א) ו"ויאמר" (במדבר ט"ו ל"ז – מ"א). בפרשה ראשונה כלולה קבלת עול מלכות שמים, בשנייה - קבלת עול מצוות, ובשלישית, הקרויה גם פרשת ציצית, כלולה זכירת יציאת מצרים. בשתי הפרשיות הראשונות נאמר "בשכבך ובקומך", לפיכך מצווה לאומרן בבוקר ובלילה, והשלישית צורפה כדי לקיים מצוות הזכירה של יציאת מצרים פעמיים ביום.
לקריאת שמע בלילה שתי נלוות ברכות לפניה ולאחריה, ולקריאה בבוקר שתי ברכות לפניה ואחת אחריה.
קריאת שמע הפכה חלק בלתי נפרד מתפילות ערבית ושחרית. מספר עדויות מלמדות על נוהג קריאת שמע בימי הבית השני. המשנה[1] מלמדת על קריאת שמע בבית המקדש, ונראה כי משם צמחה והתפשטה בכול רחבי ישראל.
[1] משנה תמיד פ"ה מ"א.
[1] משנה תמיד פ"ה מ"א.