מדרש

מדרש[1]

משמעו של השורש דר"ש הוא חיפוש וחקר, ומכאן 'מדרש', השם שנגזר ממנו, כוונתו לעיון, לחיפוש ולחקירה בפסוקי המקרא כדי להעלות מסקנות חדשות, בין אם בהלכה ובין אם באגדה. השם

מדרש מתייחס לא רק לפעולה אלא גם לקבצים, באגדה ייקרא 'מדרש אגדה', ואשר עוסק בהלכה ייקרא 'מדרש הלכה'.

הדרשן הוא הן זה המחפש והחוקר הן זה המביא את המדרש בפני הקהל.[2]

[1] ההגדרה מתבססת על בן יהודה ב', ערך 'דרש', עמ' 1004 – 1005 ועל יונה פרנקל, מדרש ואגדה יחידה א', עמ' 29.

[2] שם, שם, עמ' 12, 17 – 19.