גזירה שווה
אחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן: לימוד דין בענין אחד מענין שני, על יסוד תיבה דומה או ביטוי דומה שהובא בתורה בשני הענינים.
לדוגמא: נאמר בקידושי אשה: "כי יקח איש אשה", ונאמר בקנין שדה: "כסף השדה קח ממני", מה קיחה האמורה בקנין שדה - בכסף, אף קיחה האמורה בקידושי אשה - בכסף.
דוגמא נוספת: נאמר בשומר שכר: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", ונאמר בשומר חינם: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", מה בשומר שכר - היורשים פטורים מן השבועה, אף בשומר חינם - היורשים פטורים מן השבועה.