header2

הלכה א – זכות אבות?

אגדה א – דף כז ט" ד /ה"א עמ' 1316

תרגום

דבר אחר  "יד ליד לא ינקה רע"

אמר רבי פינחס.

זה שהוא עושה צדקה ומבקש ליטול שכרה מיד.

אמר רבי סימון.

כאדם שאומר

הרי כאן השק והרי כאן סלע והרי כאן סאה.

קום מדוד. [1] 

תדע לך שהוא כן.

שהרי אבות העולם אילו ביקשו ליטול שכר מצות שעשו בעולם הזה מהיכן הייתה הזכות קיימת לבניהם אחריהם.

הוא שמשה אמר לישראל.

"וזכרתי את בריתי יעקב" וגו'.


 

[1] סוקולוף, ערך 'כול' עמ' 253.

 

אגדה 

 ד'- א'. "יד ליד לא ינקה רע"

2   אמ' ר' פינחס.

3   זה שהוא עושה צדקה ומבקש ליטול שכרה מיד.

4   אמ' ר' סימון.

5   כאינש דאמא.

6   הא שקא והא סלעא והא סאתא.

7   קום כול.

8.  תדע לך שהוא כן.

9.  שהרי אבות העולם אילו ביקשו ליטול שכר מצות שעשו בעולם הזה מאיכן היתה הזכות קיימת  לבניהם אחריהם.

10. הוא שמשה אמ' ליש'.

11."וזכרתי את בריתי יעקב" וגו'.

עיון קצר באגדה

על הפסוק 'יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט' (משלי י"א כ"א) מצויות בסוגיה שתי דרשות.[1] באגדתנו דורש רבי פנחס את חלקו הראשון של הפסוק 'יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע'

ומוחה על אלו העושים צדקה ביד אחת ובשנייה מבקשים את שכרם. רבי סימון תומך בגישת רבי פנחס ומביא משל המשווה אנשים אילו לקונה המקפיד לקבל מבוקשו מיד עם מסירת התשלום.[2]

מחאתו של רבי פנחס על אנשים אלו נובעת מהסיבה שרשע אינו מניח לבניו זכויות.[3] הבנה זו מקבלת אישור מדרכם של אבות האומה שהותירו את זכות מעשיהם לבניהם כפי שניתן ללמוד ממדרש הפסוק וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:( ויקרא כ"ו מ"ב).


[1] ראה באגדה קודמת (אגדה י"א פרק י' הלכה א') שם נדרש חלקו של הפסוק  וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט' באגדה התלמודית שכיחה התופעה של צירוף דרשות כשהביטוי 'דבר אחר' משמש כקישור המצביע על מדרש שונה לאותו הפסוק. ראו פרנקל, דרכי האגדה והמדרש עמ' 451

[2] ראה מקבילה בויקרא רבה ואת הסברו של מרגליות במקום.

[3] ראה במקבילה בויקרא רבה.

 

 
 
 

סוגה

מימרה, מדרש, משל

 

מונחי דיון

הא

חכמים

רבי פינחס

רבי סימון

 

 

מושגים

אבות העולם

צדקה

זכות אבות

עדי נוסח

גינזברג, שרידי הירושלמי, עמ' 260.

מקבילות

ויקרא רבה (מרגליות), ל"ו ג'  עמ'  845

רות רבה, פתיחתא ב'[1] 


[1] למשל שהביא רבי סימון, שורות 4 – 7.

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו