הלכה

מקור המילה הוא מהשורש הל"ך שהתפתח באופן מטאפורי להליכה בדרך החיים[1].  בלשון בית המדרש הלכה משמעה צו, חובה דתית שיש לעשותה. המושג התפתח לכל חלק בתלמוד שעוסק בדינים, בחוקים[2]. כמו כן ההלכה היא אחד משלושת המקצועות המרכיבים את כלל התורה שבע"פ: הלכה מדרש ואגדה[3].

[1] מ' אלון, המשפט העברי א', עמ' 83 – 84; וראו הפניות נוספות שם.

[2] מ' אלון, שם, שם.

[3] בכר, ערכי המדרש, עמ' 30.