בתולה

במשמעות הפיזיולוגית – אישה שקרום הבתולין שלה שלם; במשמעות חברתית – אישה שלא נבעלה, שלא קיימה יחסי מין[1]. במקורות נמצא כי ישנן אפשרויות שונות להגדרת בתולה[2].

[1] ישנה מחלוקת אם הגדרת אישה כבתולה מותנית רק במצבה הפיזיולוגי או ביחסיה האישיותיים או בחִינָהּ. ראו משנה, כתובות פ"ג מ"ד ופרשנים על אתר.

[2]  א. האפשרויות מוצגות על דרך השלילה, כלומר, מי שהופקע ממנה התואר בתולה: 1. מי שעברה בעילה שהשירה את קרום בתוליה. 2. מי שעברה בעילה שיש עימה אפשרות להשרת הבתולין, אף כי לא נשרו. 3. מי שעברה בעילה בעלת מימד אישיותי. 4. מי שעברה בעילה כלשהי. 5. אישה שעברה טראומה בעת השרת בתוליה. 6. אישה שחִינָהּ פג.

      ב. הגדרת המושג מתבססת על מאמרו של דוד סתיו, הבתולים בהלכה, עמ' 23 – 32.