ארבעה מובנים למושג:
א. בִּיצות[1].
ב. מקום מלא טיט ורפש[2].
ג. בָּצָע משמעו מקום מים עומדים[3].
ד. מלשון 'ביצועין' משמע מקום מבותר.
[1]סוקולוף, ערך 'ביצין', עמ' 97.
[2] ערוך השלם ב', ערך 'בץ', עמ' 152.
[3] בבלי, סנהדרין צו ע"א; במקבילות, בתוספתא ובמגילת תענית (ליכטננשטיין), נכתב 'בצעין', ובבבלי, 'ביצעין', כלומר מהשורש 'בצע'.