ביצוע

מקור המילה בשורש בצ"ע שמשמעו לפרוס, לחתוך. בספרות התלמוד הושאלה המילה לעשיית פשרה[1].  כביכול חותכים את הדין בין בעלי הדין, כל אחד מהם גם מוותר וגם מקבל[2]. ביצוע הוא קביעה של הפוסק על פי שיקול דעתו בהסכמת שני הצדדים.

[1] ערוך השלם ב', ערך 'בצע', עמ' 154 – 155..

[2] א. 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: המעלה את הקטן למקום גדול והגדול למקום קטן זה ביצוע' (ספרי דברים (פינקלשטיין) פיסקא יז ד"ה רשב"ג אומר, עמ' 29).

ב. הביצוע הוא חיתוך ההבדלים, וכן הפשרה (מלשון פושרין). אף היא חותכת את ההבדלים בין החום והקור. (ב' כהן, ההלכה היהודית והחוק הרומי, עמ' 671).