פתח דבר
התלמוד הירושלמי ריתק אותי שנים רבות; יש בו פשטות, צמצום המכיל מרובה, ראשוניות ואותנטיות – כל אלו משכו אותי, ואט אט נרקם בי הרעיון לבחון את אגדות הירושלמי ולהציגן בתבנית ביקורתית, בדרך אשר תאפשר למתעניין, ללומד ואף לחוקר המתחיל הבנה ולימוד בסיסיים ראויים, תוך מתן כלים להעמקה בחקר האגדה ובמשמעותה.
מאז עבודתו של ר' שמואל יפה אשכנזי על אגדות הירושלמי במאה השש עשרה לא טופל הנושא בהרחבה, אלא בדרך כלל בהיבטים מצומצמים, כגון השוואה לאגדות התלמוד הבבלי ולמדרשים או מחקר על אגדות ספורות. לאור זאת גמלה בי ההחלטה ליצור מאגר מוער של אגדות הירושלמי. במשך שנתיים עבדתי עם צוות קטן על הפרק הראשון של מסכת סנהדרין; זמן רב הוקדש לבחירת המסכת, להגדרת האגדה בעינינו, לקביעת דרך העבודה, ולבניית הדגם לפיו תוצג כל אגדה. במהלך העבודה רבו הלבטים והשינויים, אולם השלמנו את הפרק הראשון בשנת תשע"א, וכעבור שלוש שנים (בשנת תשע"ד) הועלתה המסכת כולה לאתר.
במשך שנתיים נוספות עברו חברי הצוות שנית על כל שנכתב, תיקנו, ערכו ושינו את הנדרש. העלאת השינויים לאתר נדחתה עד הפיכתו ל'ידידותי' יותר למשתמש. תוך כדי כך החלו חברי הצוות לעבוד על אגדות מסכת ברכות.
אין לי ספק כי העבודה רבה, אך כדברי רבי טרפון 'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה' (משנה, אבות פ"ב מט"ז).
חיים ליכט
כפר הרא"ה (אלול תשע"ו)
תודה לבני משפחת שווארץ
על תרומתם להקמת המאגר המוער של אגדות התלמוד הירושלמי
לזכרו של אבי המשפחה
קלמן בן יעקב קפל ז"ל
שהעלה על נס את ערך הלימוד ואת ההתמדה בו
הלך לעולמו בכ"ו סיוון ה'תשע"א