header2

אימתי
אין כיני
אין תימר
אית דבעי מימר
אית לך מימר
אית תניי תני
איתא חמי
איתתבת
אלא
אמור מעתה
אמרין
אשכח תימר
אשכח תני
אתא מימר לך
אתה אומר
אתיא (אתייא, תייא)[
אתייא (ותייא)[1]
במה דברים אמורים
בנין אב
בעא
בעי קומי
בראשונה
בשם
דין תורה
דכתיב (כתיב, כתוב, ככתוב)
דלמא
דתנינן
הא
הדא
הדא אמרה
הדא דתימר
הדא היא דכתיב
הדא היא דתנינן
היא
היינו
היך אמרין
הרי
התיב (מתיב)
התני
התנינן
ואת שמע מינה
והא תני
והכתיב
ותייא
טעמא (דר' פלוני)
יכול
כביכול
כהדא
כיני מתניתא
כמה דתימר
כמו דאת אמר
לא סוף דבר
לומר
מאן ד(א)מר
מה
מה אית לך
מה את שמע מינה
מה טעם
מה טעמא
מה מקיים (מה אנן קיימין)
מהו
מונח ניחא
מחלפה שיטתיה
מיכן (מכאן)
מילתיה אמרה
מימר
מלמד
מן הדא
מניין
מנין ליה
מעלה עליו הכתוב
מעשה
מעתה
מקשי
מקשי לה
מתיב
מתניתא אמרה
מתניתא מסייעא
ניחא
נימר
נישמעינה מהדא
סברין מימר
עד כדון
עובדא
על שם
על שם
על שם
פיסקא
פשיטא
ריקא
שאל
שלא תאמר
שמיע
שמע
שנאמר (ואומר)
שנייא היא
תא שמע
תדע לך
תייא
תיפתר
תלמוד לומר
תמן תנינן
תנא... קומי...
תני
תני כן
תני עלה
תניי תמן
תנינא

תתי-קטגוריות