איטה מה עשית, או בגללך, באשמתך, מלשון בעטיך[1]. הפניית אצבע מאשימה. [1] לפי קרבן העדה: איטה: 'כמו עיטה וטעם וכמו עטיו של נחש, שהוא לשון עצה' (ירושלמי, סנהדרין דף יח ט"ג – ט"ד\ה"א, עמ' 1267).
