עיון קצר באגדה

על פי המשנה אין המלך יכול לצאת למלחמת רשות אלא באישור הסנהדרין הגדולה. בעל הסוגיה  דורש את הפסוק 'עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ' (במדבר כ"ז כ"א) כביסוס או כאישוש לקביעה זו. הפסוק אינו עוסק ביציאה למלחמת רשות אלא בהקשר להעברת המנהיגות ממשה ליהושע, ובאותו המעמד נדרשים יהושע וכל ישראל לפעול רק לאחר שישאלו באורים ובתומים המצויים בידי הכהן הגדול.

אפשר כי מדרש הפסוק משמש כאסמכתא רעיונית נגד המבקשים להתיר לשלטון לצאת למלחמות רשות או לכל פעולה משמעותית ללא ביקורת של הסנהדרין הגדולה. ייתכן שהדברים נאמרו כנגד חלק ממלכי החשמונאים, ואפשר כנגד אגריפס או הורדוס[1].