הלכה ג – זכויותיו של מלך וחובותו

אגדה ד – דוד המלך כמשענת להלכות  דף כ ט"ב  עמ' 1276

 

1 "ר' יודן או'.

2 נושא המלך אלמנת המלך.

3 שמצינו בדוד שנשא אלמנת שאול.

4 שנ'. ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך".

5 זו רצפה ואביגיל ובת-שבע.

 

תרגום

"ר' יודן אומר.

נושא המלך אלמנת המלך.

שמצאנו בדוד שנשא אלמנת שאול.

שנאמר. ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך".

זו רצפה ואביגיל ובת-שבע.

 

מונחים

שנאמר

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

חכמים

רבי יודן

הכוונה לתנא רבי יהודה

סוגה

מימרה ומדרש

  

עיון קצר באגדה

עמדת סתם המשנה היא כי אין נושאין לאישה את אלמנת המלך, ואילו רבי יהודה מצמצם את האיסור וסבור כי נושא מלך אלמנתו של מלך. לביסוס עמדתו מביא רבי יהודה את הפסוק 'וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ' (שמואל ב' י"ב ח'), לפיו ניתן להבין כי דוד נשא את אלמנות שאול. הפסוק נאמר על ידי נתן הנביא בהוכיחו את דוד על שגזל את 'כבשת הרש'. ניתן להבין את הפסוק בהיבט רחב, כל שהיה לאדונו, המלך שאול, ניתן לו, ולאו דווקא בהיבט מצומצם של נישואין עם אלמנות שאול, דבר שאין לו עדות במקרא.

 

בעל הסוגיה מבקש לסייע לרבי יהודה ומוסיף שמות של שלוש נשים, שהיו כביכול נשותיו של שאול, ודוד נשאן. הדוגמאות בעייתיות שכן אף לא אחת מהן הייתה אשתו של שאול[1]:

א.      רצפה בת איה היתה פילגש שאול (שמואל ב' ג' ח').

ב.      אביגיל היתה אשת נבל (שמואל ב' כ"ה ב' – מ').

ג.       בת שבע היתה אשת אוריה החתי, שר צבאו של דוד (שמואל ב' י"א ב' – כ"ז).

 

המחלוקת בין סתם המשנה לרבי יהודה משקפת תפיסות שונות בדבר מעמדו של המלך וכבודו, והפסוקים המובאים אינם אלא אסמכתא רעועה.