|
הקטע המצוי בגניזה: (גינזברג, שרידי הירושלמי, עמ' 257)
א' ר' לעזר' כוהן גדול
..........תו ואין מעבירין אותו מגדולתו א' ר' מנא כתוב
..............כביכול מה אני בגדולתי אף אהרן בגדולתו א' ר' אבון
................יה לך כביכול מה אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו
עיון קצר באגדה
מימרתו ההילכתית של רבי אלעזר (בן פדת) נראית כמיותרת, שכן התנאים קבעו: 'כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתם שנאמר ונקלה אחיך לעינך. כשלקה הרי הוא כאחיך' (משנה, מכות פ"ג מט"ו)[2]. מכאן אפשר כי רבי אלעזר ביקש להדגיש את הסיפא, אישיות גדולה ככוהן גדול נשארת במעמדה לאחר שנדונה ונמצאה אשמה. במשנה מובאת מחלוקת אם חוזר אדם לשררה בה אחז: 'לא היו מעלים להן שכר וחוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה' (מכות פ"ב מ"ח), אך לא מצויין בה אם מדובר בכהן גדול או בנשיא[3].
לפי עד הנוסח (ראו לעיל) שלושה דורות מאוחר יותר מבקשים שני אמוראים, רבי לעזר ורבי מנא לבסס את דבריהם על הכתוב בתורה. נראה כי אין כוונתם לפרש שכך קבעה התורה, אלא להביא אסמכתא לדבריהם. השימוש במילה 'כביכול' (בשורות 5 ו-7) מלמד כי זו אסמכתא אגדתית בלבד.
הרקע לדברי ר' לעזר הם פסוקים העוסקים בקדושתו של הכהן[4], אך אינם עוסקים בנושא הנדון, אלא באיסור לשאת נשים מסוימות ובאיסור על כוהן גדול לצאת מהמקדש אפילו לצורך ליווי הוריו לקבורה.
המדרש הראשון 'מה אני בגדולתי אף אהרון בגדולתו' מבטא השקפה לפיה אם חטא הכוהן הגדול וקיבל את עונשו, אין גדולתו עוברת, לא רק אהרון אלא כל הכוהנים הגדולים לעתיד.
המדרש השני[5] 'מה אני בקדושתי אף אהרון בקדושתו' יוצרת משוואה בין האל לבין אהרן, אולם היא לוקה, שהרי אין האל חוטא ונענש. נראה כי הכוונה אינה אלא שהכהן הגדול נשאר תמיד בגדולתו או בקדושתו אפילו חטא. הדרשנים מצמצמים ומתנים את ההמשכיות במעמדו בכך שקיבל את עונשו.
אפשר שלא כולם קיבלו את דבריו של רבי אלעזר וסברו כי דינו של הכוהן הגדול שונה בגלל מעמדו, לכן מבקשים אמוראים בני הדור החמישי לחזק את עמדתו בהבאת אסמכתא מהתורה.
[2] וראו גם ספרי דברים, כי תצא פיסקה רפו ד"ה ונקלה אחיך (מהדורת פינקלשטין עמ '304) וכן בשני התלמודים על המשנה במסכת מכות.
[3] בבבלי, מכות יג ע"א מצויה ברייתא המרמזת על מחלוקת דומה: 'חוזר לשררה שהיה בה כו' תנו רבנן ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב למשפחתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו דברי ר"י ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו אל אחוזת אבותיו כאבותיו וכן בגולה כשהוא אומר ישוב, לרבות את הרוצח מאי וכן בגולה כדתניא ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו לארץ אחוזתו הוא שב, ואינו שב למה שהחזיקו אבותי דברי רבי יהודה ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו גמר שיבה שיבה מהתם'.
[4] 1. ויקרא כ"א ז' – ח': 'אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ...'.
2. ויקרא כ"א י"א – י"ב: 'וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא: וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא ...'.
[5] בעדי הנוסח, בירושלמי הוריות פ"ג דף מז ט"א/ה"א, עמ' 1421 וב'שרידי הירושלמי', נפתח המדרש באופן שונה: 'אמר רבי אבון קדוש יהיה לך כביכול אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו'.
|
