ניחא

מילולית, נוח, מקובל; מונח קושייה נפוץ. בדרך כלל מציע קושיות המורכבות משני חלקים, הראשון מציין את המקרה המובן, והחלק השני את המקרה הבעייתי. על פי רוב שני חלקי המשפט המוצע מלשון 'ניחא' מציינים מקרים שנזכרו בקטע הקודם[1].

.[1] מוסקוביץ, הטרמינולוגיה, עמ' 480 – 481