איתא חמי

(את חמי[1]) – מילולית, בוא ראה; המונח מציע היסק המובע בתמיהה. הוא מורכב משני חלקים, האחד – הנתון לפיו מועלה ההיסק, והשני – המסקנה התמוהה העולה מהנתון. לעיתים המונח מביע תמיהה  שהרי העניין ברור מאליו, משמעו של המונח הוא על דרך 'פשיטא' בתלמוד הבבלי[2]

.[1] ניסוח המונח משתבש לעיתים, וזהו אחד השיבושים (מוסקוביץ, הטרמינולוגיה, עמ' 69)

.[2] מוסקוביץ, שם, עמ' 69 – 70