חָלָל[1]
כהן גדול שנשא אלמנה וכהן שנשא לאישה גרושה זונה, חללה או חלוצה, הבנים שנולדו מנישואין נקראים חֲלָלִים, על שום שאבותיהם הכהנים חללו את זרעם, ואין הם רשאים לשרת בקודש. אישה שאסורה על כהן ונישאה לו, נקראת חֲלָלָה, ובתה הנקראת אף היא חֲלָלָה
א
[1]ההגדרה מתבססת על עדין שטיינזלץ, מדריך לתלמוד, עמ' 162 ועל יוסף שכטר, אוצר התלמוד, עמ' 148.