עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

עניינה של הסוגיה הוא בקידושין שנעשו על תנאי שנכתב בשטר המכונה סימפון. אחד הנושאים הנדונים הוא מקרה שבו אדם כתב סימפון לאישה, והגיע זמנו של התנאי להתקיים. האיש טוען שקיים את התנאי, ואילו האישה טוענת שהתנאי לא התקיים, היא לא קיבלה את המעות שהובטחו. חכמים קובעים שעל האיש להביא ראייה לטענתו. בעל הסוגיה מעלה עניין נוסף; אם בני הזוג נישאו תוך כדי הזמן הקצוב לקיום התנאי, ואם היא נחשבת לנשואה, האם על הבעל להוכיח את טענתו.

מעשה מעין זה הובא לדין לפני רבי אבהו שפסק כי על הגבר לתת לאשה את המעות שהתחייב עליהן בסמפון. האיש ערער על פסק הדין ואמר: 'אשה לא קניתי ואת אמר לי. איזיל הב', כלומר, אם רב אבהו אינו מאמין לו שפרע את החוב כפי שתחייב בסמפון, הרי שלא התבצעו קידושין, ובמקרה זה הוא יכול לחזור בו מההסכם שכתב בסימפון.

למשמע דבריו אמר רבי אבהו 'מימי לא שחק בי אדם אלא זה', משמע, דבר מעין זה לא אירע לו לרבי אבהו מימיו, הגבר ניצח בהתנצחות שביניהם, וטיעוניו צודקים,

בהמשך הסוגיה מסופר שרבי אבהו חזר בו מדבריו 'ועשאו מעשה בית דין', היינו, וכפה על האיש לקיים את התחייבותו. פרשנים מעריכים כי רבי אבהו חזר בו מפסיקתו הראשונה, כיוון שייתכן כי סבר שבאישה הסכימה לקידושין כדי שביאתם לא תהיה ביאת זנות.[1]