עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

במשנה^[3] נלמד כי "עיר שיש בה דֶּבֶר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת...". באגדה מסופר על דרך התנהלותם של תושבי ציפורי בעת מגפה בעיר ועל מנהיגה הרוחני רבי חנינא.

בציפורי פגעה מגפת דֶּבֶר קשה, אך בביתו ובשכונתו של רבי חנינא לא פגעה המגפה. חריגותה של שכונת רבי חנינא העלה תמיהה או ביקורת בקרב תושבי העיר ששאלו כיצד אפשרי שאותו סב גר ביניהם, הוא ושכונתו יושבים בשלום, בעוד הם בצרה.

יש להניח כי הביקורת הגיעה לאוזנו של רבי חנינא, ולכן הוא ניצב לפני הציבור והשיב על שאלתם – תמיהתם. תשובתו מכילה דברי תוכחה הנלמדים ממעשה זימרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, שחטא בשיטים כאשר החל העם לזנות אחר בנות מואב.[4] הריגתו של זמרי בידי פנחס עצרה בעם ישראל מגפה שבה מתו עשרים וארבע אלף איש. רבי חנינא אמר לבני ציפורי, כי בעירם יש יותר מחוטא אחד, לכן אין מקום להתרעם על המגפה שפוקדת את העיר.

אין בדברי רבי חנינא משום הסבר לשרידתם של ביתו ושכונתו בדבר, אך יש בדבריו הבהרה כי המגפה היא תוצר של חטא, ומגיפה זו לא תיפסק עד שיחדלו בני העיר ממעשיהם.[5]

---