header2

חוני המעגל – אגדה ב

פ"ג ה"ט (ה"ח בכ"י ליידן) דף סו ע"ד עמ' 722

מקור מקור
אמ' ר' יודן גיריא. אמר רבי יודן גיריא
הדין חוני המעגל בר בריה דחוני המעגל זה חוני המעגל בן  בנו של חוני המעגל [1] 
הוה סמיך לחרבן בית מוקדשא. היה סמוך לחורבן בית המקדש
נפק לטורא לגבי פעליי. יצא להר אל פועליו 
עד דו תמן נחת מיטרא. עאל ליה למערתא. עד שהגיע לשם ירד גשם נכנס למערה
מן יתיב נם ודמך ליה.  כאשר ישב נמנם  ונרדם  לו
ועבד שקיע בשינתיה שובעין שנין והיה שקוע בשנתו שבעים שנה
עד דחרב בית מוקדשא ואיתבני זמן תיניינות.

עד שחרב בית המקדש ונבנה פעם שנייה

לסוף שובעין שנין איתער מן שינתיה. לסוף שבעים שנים התעורר משנתו
נפק ליה מן מערתא וחמא עלמא מחלף. יצא מהמערה וראה (את) העולם שונה
זוויי דהוות כרמין עבידא זייתין. מקום[2] כרמים נעשה של זיתים
זוויי דהוות זייתין עבידא זרעו. מקום שהיה זיתים נעשה בית זרע[3]
שאל ליה למדינתא. שאל לו (את בני) העיר
אמ' לון. מה קלא בעלמא. אמר להם מה הקול (חדש) בעולם
אמרון ליה. ולית את ידע מה קלא בעלמא. אמרו לו אין אתה יודע מה חדש בעולם
אמ' לון. לא. אמר להם לא
אמרין ליה. מאן את. אמרו לו מי אתה
אמ' לון. חוני המעגל. אמר להם חוני המעגל
אמרון ליה. שמענן דהוה עליל לעזרה והיא מנהרה. אמרו לו שמענו (כש)היה נכנס לעזרה והיא מאירה[4]
עאל ואנהרת. וקרא על גרמיה עלה והאירה ואמר על עצמו
"בשוב י'י את שיבת ציון היינו כחולמים". בשוב י'י את שיבת ציון היינו כחולמים

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בבלי תענית כב ע"ב – כג ע"א (בשינויים)

מדרש תהילים (שוחר טוב, מהד' בובר) קכב ב

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות רי"ד על בבלי תענית כג ע"א

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

סיפור האגדה הוא על חוני המעגל; לא ידוע אם על חוני הראשון על או השני; אם מדובר בחוני הראשון הרי זהו סיפור שונה על אדם שונה, ואם על השני הנזכר במשנה,[5] יש לפנינו לפנינו סיפור אחר עליו.[6] בסיפור שלוש תמונות:

תמונה הראשונה

מסופר על חוני שיצא לראות את פועליו, עובדה המלמדת כי הוא בעל שטחי אדמה שמעובדים על ידיהם. בדרכו לשם החל לרדת גשם, לכן נכנס למערה כדי לא להירטב ממנו, ובמערה נרדם לאורך שבעים שנה. במשך אותו הזמן חרב בית המקדש השני.[7]

תמונה שנייה

חוני התעורר מתרדמתו[8] וראה שינוי גדול, סדרי עבדת אדמה הפוכים מאשר הכיר.[9] הוא אינו יודע על חורבן בית המקדש.

תמונה שלישית

חוני חסר כול ידע פנה אל אנשי המקום. לפנינו דו שיח בין האדם מעולם העבר שנעלם עם אלה החיים בעולם החדש. הוא שואל אותם מה התחדש בעולם, והנשאלים מופתעים שאינו יודע, הכול יודעים, כיצד הוא אינו יודע, ואז שואלים: 'מי אתה'? ללא כול פחד ענה להם: 'אני חוני המעגל.' השומעים אינם מאמינים, ואומרים לו שחוני המעגל עליו שמעו הוא איש מיוחד. כאשר היה נכנס לעזרה בבית המקדש היא התמלאה אור. החליטו לבדוק ולראות אם הוא חוני המעגל. נכנס חוני לעזרה והיא התמלאה אור.[10]

מפגש שני העולמות הבלתי אפשרי גרם לחוני לשמוח, לשמוח על שהעזרה התמלאה אור כאשר נכנס אליה. הוא מביע שמחתו בציטוט הפסוק 'בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים' (תהלים קכ"ו א').

זו האשליה של חולם החלום, הרי הבית השני כבר חרב. התמונה על עולם שונה כפי הנראה טובה יותר, כי זה היה החלום של שיבת ציון. אך בית המקדש השני חרב . אם כן על מה השמחה? עולם חדש, הטבע השתנה אך טבע אדם לא השתנה. כמו החורבן שהביאו בני דורו של חוני בעבר, כן חורבן בית המקדש בימי הדור החדש. לא נותר אלא החלום.


[1]סביר שהכוונה כי הוא מצאצאי חוני הראשון, על כל פנים לא נכדו (עלי תמר על המקום).

[2]סוקולוף, ערך 'זווי', עמ' 173.

[3]סוקולוף, ערך 'זרע', עמ' 182. בית זרע הוא מידת קרקע הדרושה לזריעה. ראו תוספתא בבא בתרא פ"ו הכ"ח עמ' 152.

[4]סוקולוף, ערך 'נהר', עמ' 343.

[5]תענית פ"ג מ"ט.

[6]בתוספתא [(מהד' ליברמן) תענית פ"ב הי"ג עמ' 334 מצוי סיפור שונה]; לדברי ליברמן בברייתא מתואר מעשה אחר שנסמך למתואר במשנה בשל הדימיון (תוספתא כפשוטה חלק ה, מועד, עמ' 1008).

[7]נראה לי כי המספר סמלי, מספר המסמל מעגל שלם. המערה היא מקום מסתור ובה בעת גם מקום התנתקות מהסובב. אכן קרו התרחשויות חדשות ושונות באותו הזמן שנרדם, בית המקדש חרב.

[8]חלק מהמפרשים מציינים כי היה זה נס, כיוון שאין אדם הישן כול כך הרבה. אחרים טוענים כי כול זה התרחש בחלום, ועל כך ראו קורבן העדה ועלי תמר על המקום. חוקרי הסיפור יפרשו כי המספר העמיד תמונה מתחום הפמתסיה כדי להביע בעזרתה את מעבר האדם מעולם אחד לעןלם אחר שאינו מוכר לו.

[9]חוני אינו מתואר כצדיק אלא כאיש העובד את אדמתו בעזרת פועליו והמכיר היכן מגדלים גידולים שונים.

[10]לאור המסופר שבית המקדש חרב מובן שהתמונה לקוחה מתחום דמיונו של המספר.