header2

זאבים במקום יישוב

פ"ג ה"ז (ה"ו בכ"י ליידן) דף סו ע"ד עמ' 721

מקור תרגום
אמ' ר' מנא. נראו רצין אחריהן. אמר רבי מנא נראו רצים אחריהם
אמ' ר' יוסה בי רבי בון. אמר רבי יוסה בי רבי בון
נראו במקום שאין ראוי להם. נראו במקום שאין ראוי להם

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

דיון קצר באגדה

משניות הפרק עוסקות במכות שיש להתענות ולהתריע עליהן, רוב המכות הן חקלאיות מהלכות,[1] אולם בחלקה השני של המשנה[2] מובא אירוע יוצא דופן שיש להתריע עליו: 'גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן...'.

אירוע מעין זה אמור להיות מקומי ואולי יחיד, אלא שרש"י פירש: 'שהיא חיה רעה, ומכה מהלכת'.[3] ייתכן שבבסיס פירושו מצויה המחשבה כי בעת עצירת גשמים גם חיות הבר וביניהן חיות הטרף משחרות למזון ולמים, ובשל כך עלולות להגיע למספר מקומות יישוב.[4]

בסיפא של המשנה אמר רבי יוסי: 'לא על שאכלו אלא על שנראה'; אפשר כי ידע שילדים לא נטרפו, ואפשר שמיקד את עמדתו כי  ההתרעה אמורה להיות עלכך שנראו זאבים במקום היישוב.

באגדה הובאו שתי מימרות המתייחסות לדברי התנא רבי יוסי: רב מנא הגיב ואמר: 'נראו רצין אחריהן', היינו, הזאבים לא טרפו, אלא נראו רצים אחר הילדים, דבר שעלול להוביל לאסון המתואר במשנה. רבי יוסה ברבי בון הגיב לעצם התופעה ואמר: 'נראו במקום שאין ראוי להם';  אפשר שהעלה בדבריו תפיסה רחבה לפיה חדירת בעלי חיים טורפים ליישוב מעידה על 'מכה מהלכת', ולכן יש להתריע עליה.



[1]מכות המתפשטות ופוגעות בכל הארץ.

[2]פ"ג מ"ו.

[3]רש"י תענית יט ע"א ד"ה ועל שאכלו זאבים.

[4]ארץ ישראל מצויה על סף המדבר, ושנות בצורת שכיחות בה. בזמנים אלו כאשר המצב הבטחוני בעיר נחלש היא מסתכנת בניסיון חדירה הן של שבטי המדבר והן של חיות טורפות המחפשות מזון. ראו על השפעת שנות בצורת ניר רן, בצורת בישראל, "אסונות טבע בישראל" (עורכים: משה ענבר ורמי פורת), הוצאת החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה, אוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 98 – 106.