עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור ומשל

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה הובאו סיפורים אודות חכמים שגזרו תענית כדי ירדו גשמים. באגדה זו הובא סיפור מעשה נוסף באותו העניין.

בפתיחת האגדה מסופר שרבי אליעזר בן הורקנוס גזר תענית ציבור כדי להפסיק את עצירת הגשמים, אך גשמים לא ירדו, ואילו רבי עקיבא גזר תענית, וירד גשם. התוצאה השונה על גזרות שני החכמים יוצרת דרמה; ראשית, רבי אליעזר בן הורקנוס הוא רבו של רבי עקיבא, וישנה מבוכה הצלחת התלמיד לעומת כשלון רבו. שנית, הדבר עלול להוביל את הציבור[1]  להפחתה בכבודו של רבי אליעזר ולהאדרת כבודו של רבי חנינא.[2] 

רבי עקיבא נשא משל בפני הציבור, וניתן להניח שעשה זאת כדי לשמור על כבודו של רבי אליעזר.

המשל

למלך היו שתי בנות, אחת חצופה ואחת כשרה; כאשר הבת החצופה באה לבקש דבר מהמלך, הוא נענה מיד לבקשתה, כיוון רצה שתלך לה במהרה. כאשר הבת הכשרה באה לבקש ממנו דבר מה, הוא היה מאריך רוחו, כלומר, התאפק ולא נענה לבקשתה מיד כיוון שחמד את קולה, את נוכחותה.

הנמשל

המלך הוא האל, הבת החצופה היא רבי עקיבא, ורבי אליעזר בן הורקנוס נמשל לבת הכשרה. הבת הכשרה הוא רבי אליעזר בן הורקנוס. לדברי רבי עקיבא, ממשיל המשל, האל יודע כי הוא רבי עקיבא אינו הכשר.

בעל הסוגיה תמה על המשל ונמשלו ושאל אם מותר לומר כן, היינו, האם מותר היה לרבי עקיבא להציג עצמו כלא כשר, כלא הגון. בעל הסוגיה הוא גם זה שהשיב: 'אלא שלא לחלל שם שמים ביר' אליעזר'. לדבריו, במקרה זה מותר, היות שרבי עקיבא עשה זאת כדי למנוע חילול שם שמיים בביתו של רבי אליעזר בן הורקנוס. תשובתו של בעל הסוגיה מעלה ספיקות באשר לרבי אליעזר ואף מפחיתה בגדולתו, שכן לפיה יחולל שם שמיים בבית החכם, על ידי בני ביתו ואולי גם על ידו משום שלא ירד גשם לאחר שגזר תענית.

---