header2

איסור תשמיש בתעניות – אגדה ב

פ"א ה"ו דף סד ע"ד עמ' 710

מקור תרגום
אמ' ר' חייה בר בא. אמר רבי חייה בר בא
"למשפחותיהם יצאו מן התיבה". למשפחותיהם יצאו מן התיבה
על ידי ששימרו יחסיהן זכו להינצל מן התיבה. על ידי ששימרו יחסיהן זכו להינצל מן התיבה
תדע לך שהוא כן. תדע לך שהוא כן
דתנינן חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן. ששנינו חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן
חם יצא מפוחם. חם יצא מפוחם
כלב יצא מפורצם בתשמישו. כלב יצא מפורסם בתשמישו
עורב יצא משונה מן הבריות. עורב יצא משונה מן הבריות

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לו -עמוד 341 (מקבילה חלקית) .

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש.

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1]נמצא כי אם עברו שלוש תעניות ראשונות על עצירת הגשמים ועדיין אין הגשמים יורדים גוזרים בית דין שלש תעניות אחרות על הציבור שבהם אוכלין ושותין מבעוד יום, אך הם אסורים במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה.

גם על נח ועל כלל שוכני התיבה נאסר תשמיש המיטה בעת המבול.[2] בחריגים ששימשו מיטתם ובעונשם עוסקת האגדה שלפנינו.

רבי חייא דרש את הפסוק 'כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן  הַתֵּבָה' (בראשית ח' י"ט). לדבריו המשפחות 'ששימרו יחסיהן', משמע, לא קיימו תשמיש מיטה בעת שהותם בתיבה, זכו לצאת מהתיבה ללא פגם ותקלה. ולעומתם שלושה: אדם, חיה ועוף שלא נמנעו מתשמיש המיטה נענשו.

-          חם נענש שיצא מהתיבה מפוחם, היינו שחור, וממנו יצאו בני כוש.[3]

-          הכלב נענש בדרך תשמישו 'שמפורסם הוא בתשמישו לעין כל ונקשר הוא אחר כך.[4]

-          העורב נענש בדרך תשמישו החריגה שכן תשמישו על ידי רקיקה של הזרע מפי הזכר לפי הנקבה.[5]



[1] תענית פ"א מ"ו.

[2] וראו על כך אגדה קודמת מספר 8.

[3] ראו ביאורו של בעל הפני משה.

[4]ראו ביאורו של בעל הפני משה.

[5] פירוש זה מצוי בקורבן העדה, יפה מראה ובפני משה. דרך רבייה זו נראית אגדתית ואינה מוכרת בעופות ככלל ובעורב בפרט. אפשר ומסיבה זו השמיט בעל המקבילה בבראשית רבה את העורב מהנענשים ביציאה מהתיבה.