עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לו -עמוד 341 (מקבילה חלקית) .

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש.

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1]נמצא כי אם עברו שלוש תעניות ראשונות על עצירת הגשמים ועדיין אין הגשמים יורדים גוזרים בית דין שלש תעניות אחרות על הציבור שבהם אוכלין ושותין מבעוד יום, אך הם אסורים במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה.

גם על נח ועל כלל שוכני התיבה נאסר תשמיש המיטה בעת המבול.[2] בחריגים ששימשו מיטתם ובעונשם עוסקת האגדה שלפנינו.

רבי חייא דרש את הפסוק 'כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן  הַתֵּבָה' (בראשית ח' י"ט). לדבריו המשפחות 'ששימרו יחסיהן', משמע, לא קיימו תשמיש מיטה בעת שהותם בתיבה, זכו לצאת מהתיבה ללא פגם ותקלה. ולעומתם שלושה: אדם, חיה ועוף שלא נמנעו מתשמיש המיטה נענשו.

-          חם נענש שיצא מהתיבה מפוחם, היינו שחור, וממנו יצאו בני כוש.[3]

-          הכלב נענש בדרך תשמישו 'שמפורסם הוא בתשמישו לעין כל ונקשר הוא אחר כך.[4]

-          העורב נענש בדרך תשמישו החריגה שכן תשמישו על ידי רקיקה של הזרע מפי הזכר לפי הנקבה.[5]

---