|
איסור נעילת סנדל בתעניות – אגדה ב פ"א ה"ו דף סד ע"ג עמ' 709 |
|
| מקור | תרגום |
| חד תלמיד מן דר' מנא הורי לחד מן קריבוי לנשייא למילבוש סולייסה. | תלמיד אחד משל רבי מנא הורה לאחד מן קרובי הנשיא ללבוש נעלי בית |
| אמ' ליה. מן הדא. | אמר לו מנין זה |
| דר' יהושע בן לוי. | שרבי יהושע בן לוי |
| דר' יהושע (אמ') בן לוי אמ'. איסתניס אני. | שרבי יהושע בן לוי אמר אנין[1] אני |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי יומא פ"ח ה"א דף מד ע"ד עמ' 596
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה.
עיון קצר באגדה
אגדה זו כקודמתה עוסקת באיסור נעילת סנדל בשלוש תעניות שגזרו חכמים לאחר שהתעניות הקודמות לא נענו. החכמים אסרו לנעול גם סנדלים מבד.[2]
מסופר שתלמידו של רבי מנא הורה לאחד מקרובי הנשיא לנעול מנעלי בד ביום תענית.[3] אותו קרוב שידע כי ההלכה אוסרת שאל למקור ההיתר, והתלמיד ענה: 'דר' יהושע בן לוי אמ'. איסתניס אני'. התלמיד תלה דבריו באילן גבוה, חכם מוסמך ומוערך.
מהשיח ביניהם לא ברור מי יזם את השיחה, אפשר שהיה זה התלמיד, כי לא נמסרה פניית קרוב הנשיא אליו. לא ברור מדוע הורה לו כך, האם היו מעורבים כאן שיקולים שלא מן העניין עצמו, האם סבר כי לנשיא ולקרוביו מגיעות זכויות יתר או שמא הם אנינים.
[1]מקור השם אסתניס הוא מיוונית (א – בלי, סתנוס – כוח); השם המקביל בעברית הוא אנין, אנין דעת, והכוונה לבעל טעם מעודן ורגיש הסולד מכל דבר מאוס. ראו ירושלמי ביצה פ"א ה"ז דף ס ע"ג, בבלי פסחים קיג ע"ב, תמיד כו ע"ב, סנהדרין ק ע"ב. סוקולוף מתרגם ל'אדם חלש' (ערך 'איסתניס', עמ' 53).
[2] להרחבה ראו הפיסקה הראשונה בעיון הקצר באגדה הקודמת.
[3] סביר שמדובר בתענית, כי האגדה משולבת בסוגיה שעוסקת בתעניות ציבור.