header2

איסור רחצה בתעניות

פ"א ה"ו דף סד ע"ג עמ' 709

מקור תרגום
"ברחיצה". ברחיצה
זעורה בר חמא יוסה בריה דרבי יהושע בן לוי בשם רבי יהושע בן לוי. זעורה בר חמא יוסה בריה של רבי יהושע בן לוי בשם רבי יהושע בן לוי
בתענית ציבור מרחץ ידיו ופניו [ורגליו] כדרכו. בתענית ציבור מרחץ ידיו ופניו ורגליו כדרכו
בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו. בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו
ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה
ומעביר את המפה על פניו. ומעביר את המפה על פניו

ר' יונה תרי מרטוטה

ויהב לה תחות כדה.

רבי יונה שורה (מרטיב) בגדים (קרועים) ונותן אותם תחת הכד

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי יומא פ"ח ה"א דף מד ע"ד עמ' 596

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה, אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

במשנה נאמר 'עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד שלש תעניות על הציבור אוכלין ושותין מבעוד יום ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ונועלין את המרחצאות'. אגדה נאמרה בהקשר לאיסור הרחיצה.

בעל הסוגיה הביא הלכה בשמו של רבי יהושע בן לוי המשקפת את דרגות החומרה בצומות השונים כפי שהיא באה לידי ביטוי באיסור הרחיצה.

שלוש דרגות מוצגות:

  1. תענית ציבור זו הדרגה הקלה, לכן רחץ את ידיו, את פניו ואת רגליו כהרגלו כל יום.
  2. צום תשעה באב הוא בדרגת חומרה גבוהה יותר, לפיכך רק רחץ את ידיו והעבירן על פניו.
  3. יום הכיפורים הוא בדרגה הגבוהה ביותר בחומרתה, לכן רחץ את ידיו וקינחן במפה, ורק את המפה הרטובה העביר על פניו.

להשלמת התמונה מספר העורך על מנהגו של רבי יונה שהיה מכין לפני יום הכיפורים בגדים קרועים, מרטיבם במים ומניח אותם מתחת לכד המים שבו נשמרו מים קרים.