|
עד מתי שואלין על הגשם תענית פ"א ה"ב דף סד ע"א עמ' 706 |
|
| מקור | תרגום |
| אמ' ר' יוחנן. | אמר רבי יוחנן |
| הל' כר' יודה שאמ' משם ר' יודה בן בתירה. | הלכה כרבי יהודה שאמר משם רבי יהודה בן בתירה |
| ר' אבון בשם ר' יוחנן. | רבי אבון בשם רבי יוחנן |
| טע' דר' יודה כדי שיצאו המועדות בטל. | טעמו של רבי יהודה כדי שיצאו המועדות בטל |
| מפני שהטל סימן יפה לעולם. | מפני שהטל סימן יפה לעולם |
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
רי"ף בבלי תענית א ע"ב
הרא"ש בבלי תענית א ע"ב
רבינו חננאל בבלי תענית ג ע"א.
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
בנושא עד מתי שואלין על הגשם מובאת בסוגיה מחלוקת בין רבי יהודה ובין רבי מאיר. לדעת רבי יהודה עד שיעבור הפסח, היינו, ביום החג האחרון של פסח מפסיקים לשאול לגשם, ואילו לעמדתו של רבי מאיר עד סוף חודש ניסן. שאילת הגשם קובעת גם את מועד אמירת ברכת הטל, יוצא מכך שברכת הטל נאמרת במוסף של יום חג אחרון של פסח ועד תפילת מוסף של יום חג אחרון של סוכות.
רבי יוחנן קבע שההלכה היא כדברי רבי יהודה שהובאו בשם רבי יהודה בן בתירה. רבי אבון אמר בשמו של רבי יוחנן את הטעם לקביעת רבי יהודה: 'כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם'. טעמו של רבי יוחנן נובע מהעובדה שהטל יפה לעולם, שכן אינו מזיק אלא תמיד מועיל. מסיבה זו מבקשים את הטל בשלושת המועדים, והבקשה נחשבת כאילו נאמרה לאורכה של השנה כולה. [1]
[1] ראו המפרשים על המקום.