header2

שיח חכמים לבנייה נועד

פ"ח ה"ד (ה"ה בכ"י ליידן) דף כא ע"א עמ' 111

מקור תרגום
ר' חנינה הוה יתיב קומי ר' אלי. רבי חנינה היה יושב לפני רבי אלי[1]
והוא אמ' טעמין. והוא סתר. והוא אמר טעמים. והוא סתר.
אמ' טעמין. והוא סתר. אמר טעמים והוא סתר
אמ' ליה. אמר לו
לא (כ)(ב)ל(י)[ן] מסתור אלא מבני. לא הכול לסתור אלא לבנות

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 128

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

המשנה[2] עוסקת בשיעורי האוכל שיש לתת לעני;

מסופר כי רבי חנינה ישב לפני רבי[3] שאמר לו את טעמי קביעתם של החכמים. כל טעם שרבי אמר, סתר רבי חנינה, לבסוף אמר לו רבי: 'לא לן מסתור אלא מבני'. נראה שהכוונה היא כי 'לנו' החכמים, אל לנו לעשות מאמץ כדי לסתור אלא לבנות. אפשר כי בכך הביע עמדתו שאין להתפלפל לשם הפלפול, אלא לבחון דברים כדי להבין ולבנות. ראוי להשתדל לתת הסבר לקביעת החכמים.[4] לדעת רידב"ז השיעורים נמסרו בקבלה ולכן כל טעם שהוא די בו כדי לסמוך את ההלכה.



[1]חכם בשם רבי אלי לא נמצא בספרים. פרשנים סבורים כי נפלה טעות טעות וכי מדובר ברבי, היינו רבי יהודה הנשיא.

[2] פאה פ"ח מ"ה: 'אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים רבי מאיר אומר חצי קב קב וחצי כוסמין וקב גרוגרות או מנה דבלה רבי עקיבא אומר פרס חצי לוג יין רבי עקיבא אומר רביעית רביעית שמן רבי עקיבא אומר שמינית ושאר כל הפירות אמר אבא שאול כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות'.

[3] כך לפי הפרשנים הקלאסיים על האגדה.

[4] רידב"ז מסכת פאה פ"ח ה"ד: 'חזקי' שאל לאבוי מנא אילין שיעוריא ר"ח הוה יתיב קומי רבי והוא אמר טעמין והוא סתר אמר טעמין והוא סתר א"ל לא כלן מיסתר אלא מיבני אהן צרדא סמך דא ברותא. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק. צרדא היא מל' מכה לפניו באצבע צרדה ביומא (יט ע"ב). ברותא הוא מין ארז כדאיתא בר"ה (כג ע"א) ובכ"ד ובירוש' דכתובות (סופ"ז). ור"ל למה לך לסתור הלא שיעורין אלו נמסרו כך לחכמי' בקבל' וא"כ סגי בטעם כל שהוא לסמוך הקבלה כמו שדי באצבע קטנה לסמוך ארז גדול כיון שעומד בלא"ה'.: