מבוא
נבחר לעסוק תחילה במסכת סנהדרין הן משום שלא זכתה לעבודות ולפרשנויות מרובות הן משום שהחלק האגדי בה מרובה. בנוסף, המערכת המשפטית משקפת את החברה ובה בעת גם משפיעה עליה, ולכן בחינת תפיסות העולם החברתיות והערכיות שלה נראו מרתקות לא רק מבחינה היסטורית אלא אף נוכח המתרחש כיום במדינת ישראל.
כאגדה נבחרה ההגדרה הרחבה ביותר 'כל שאינו הלכה הריהו אגדה' (יו"ט ליפמאן צונץ). לכן סיפורים, מדרשים, אנקדוטות, אירועים, אמירות ערכיות, נימוקים והסברים רעיוניים להלכות הוצגו כאגדה. כמו כן נבחר לראות כאגדה גם משניות, ברייתות מהתוספתא ומימרות עיוניות אשר שולבו בסוגיות התלמוד ואשר משקפות תפיסות עולם.
הדגם לפיו עובדה כל אגדה כלל את הסעיפים הבאים:
א. האגדה
טקסט האגדה הובא לפי כ"י ליידן בהוצאת האקדמיה ללשון עברית. (תודתנו נתונה לאקדמיה ללשון עברית שהעבירה לידינו קבצים אלקטרוניים רלוואנטים של מסכת סנהדרין פרק א' כ"י ליידן בהוצאת האקדמיה). כשעלה צורך לצרף לטקסט האגדה את החלק ההילכתי, הוא נכתב בגופן מודגש.
כל אגדה חולקה לשורות, לרוב לפי החלוקה התחבירית של כ"י ליידן, ולעיתים בשונה על מנת להבליט עניין או רעיון.
בכותרת האגדה נכתב הנושא שלה, ואם נמצאו אגדות בעלות קשר נושאי, הן סומנו לפי סדרן א', ב' ג' וכד'. כמו כן נכתב בכותרת מראה מקום האגדה. כדי להקל על מרבית הקוראים שברשותם מצוי התלמוד הירושלמי במהדורת וילנא נכתבה ההלכה לפי מהדורה זו. אם נמצא שוני בחלוקה להלכות בין מהדורת הדפוס ובין כ"י ליידן בהוצאת האקדמיה נמסרה בסוגריים ההלכה שבכתב היד; העמוד והטור לפי דפוס וניציאה, ולבסוף מס' העמוד לפי כ"י ליידן בהוצאת האקדמיה ללשון עברית.
ב. התרגום
התרגום נכתב לשמאלה של האגדה שורה מול שורה, ונוספו גם השורות שנאמרו במקורן בעברית על מנת לאפשר קריאה ברצף. התרגום מתבסס בעיקר על מילונו של מיכאל סוקולוף לארמית ארץ ישראלית. נעשה ניסיון להיות נאמנים למקור עד כמה שאפשר.
בתרגום הושמטו הוספות של המגיה בגוף כ"י ליידן או של מתקיני המהדורה המדעית; סדר המילים במשפט והשימוש במילות יחס וקישור נעשו בהתאם למקובל בעברית בימינו; מילים מקוצרות נכתבו במלואן, ראשי התיבות נפתחו, והצורן הסופי נו"ן המסמן ריבוי בשמות ובפעלים בלשון חז"ל שונה לעיתים למ"ם. מילים שנוספו לשם הבנת המשפט נכתבו בסוגריים ובגופן מוקטן.
ג. מונחי הדיון, מושגים והחכמים
בטקסט האגדה סומנו מונחי הדיון והמושגים, וניתן קישור להגדרתם. הגדרת מונחי הדיון התבססה בעיקר על ספרו של לייב מוסקוביץ 'הטרמינולוגיה של התלמוד הירושלמי'.
החכמים הנזכרים באגדה סומנו בתרגום, וניתן קישור למידע קצר עליהם. מרבית המידע על החכמים התבסס על 'אוצר הדמויות', מסד נתונים וחוברת בהוצאת בונייך – שירותי חינוך בע"מ (פרוייקט שנעשה בשיתוף פעולה עם מכון 'שילובים' ביוזמתו ובהנחייתו של ד"ר מנחם כ"ץ).
ד. עדי הנוסח, מקבילות ועדי נוסח עקיפים
עדי הנוסח מועטים שכן לא נמצאו לתלמוד הירושלמי כתבי יד מרובים. ויתרנו על השוואה לדפוסים, שכן רובם נשענים על כ"י ליידן. לקטעי גניזה רבים לא ניתן היה להגיע, וכשהדבר יתאפשר יעודכן סעיף זה. כמקבילות נבחרו מקורות שנערכו עד סוף המאה השישית לערך. כעדי נוסח עקיפים נבחר להביא רק את מקצתם: מקורות מתקופת הגאונים, רבנו חננאל, רי"ף, רש"י והתוספות.
עדי נוסח, המקבילות ומקצת עדי נוסח העקיפים נבחרו על בסיס זהות תוכנית. לעיתים מכילים המקורות את האגדה כולה, ולעיתים רק חלק ממנה. לא נוספו להם כל הערות שמצביעות על השוני ביניהם לבין המקור בתלמוד הירושלמי. נבחר לציין מראה מקום בלבד, והמתעניין או החוקר הוא שימשיך לבחון בהתאם למטרת עבודתו.
ה. סוגה
סעיף זה נוסף תוך לבטים קשים, שכן הבחירה הרחבה בהגדרת אגדה הקשתה לא פעם על קביעת הסוגה.
ו. עיון קצר באגדה
העיון באגדה נועד להתמקד בהבנה ראשונית של האגדה, תוך התייחסות למציאות חיים, להיבטים היסטוריים ולעיצוב הספרותי. לא הייתה יומרה לכתוב ניתוח מעמיק מבחינת ההקשרים לטקסט, למקבילות ולעדי הנוסח, אף לא מבחינת ההיבטים ההגותיים-אמוניים. כאמור, הניתוח הקצר ענייני ומיועד לצורך הבנה ראשונית של האגדה תוך הדגשת נקודות מרכזיות.
נמצא לנכון להוסיף את הטקסט המלא של הפרקים כדי לאפשר למעיין וללומד לראות את האגדה בהקשרה. בטקסט סומנו האגדות בגופן רגיל וחלקי ההלכה בגופן מודגש. כמו כן נבחר להביא את המשניות של פרק א' בגירסת כ"י קויפמן.
מה אין במאגר
אין בו סיכומים של הקבצים וניתוחם, אין בו דיון על דרכי עריכתם, לא על הקשרים ביניהם.. כמו כן לא נדונו בו השוואות למקבילות.
המאגר הוא בבחינת 'את פתח לו'.