עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 105 – 106

 

מקבילות

תוספתא פאה (מהד' ליברמן) פ"א הלכות ב – ג עמ' 41 (בשינויים)

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק מ עמ' 120 (בשינויים)

בבלי קידושין מ ע"א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

עניינה של האגדה בחלק המשנה[1] '... אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן סיקיימת לו לעולם הבא...'. הרחבה לדברי המשנה מצויים בברייתא[2] 'הזכות יש לה קרן ויש לה פירות... עבירה יש לה קרן ואין לה פירות'. מדברי הברייתא ניתן להבין כי העושה 'מעשה זכות', היינו מצווה, יש לו 'קרן', משמע שכר לעולם הבא, ו'פירות', שהינם השכר בעולם הזה. לעומת זאת העושה דבר עבירה לו יש שכר של עונש לעולם הבא, אך הוא אינו נענש בעולם הזה.[3] ליברמן סבור כי אפשר שמילה 'זכות' היא במובן מצומצם של צדקה וחסד.[4]

את האמירה ביחס לגמול על מעשה הזכות מבסס הדרשן על דרישת הפסוק 'אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ' (ישעיהו ג' י'). בפסוק כפשוטו פונה הנביא אל העם שיאמר בפיו כי הלקח שהסיק הוא כי הצדיק זוכה לשכר על מעשיו הטובים.[5] בעל האגדה דורש את הפסוק שלא כפשוטו וטוען כי הצדיק ישבע טוב בעולם הזה ובעולם הבא, יקבל פרי על מעשיו.

וביחס למעשה עבירה מבסס הפרשן את דבריו על דרישת הפסוק 'אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ' (שם, שם י"א). כפשוטו הנביא אומר כי גורלו של הרשע יהיה רע, ואפשר כי כוונתו שכל שזמם להרע לאחרים יבוא עליו. גם פסוק זה נדרש באגדה כי הגמול על מעשה רע יינתן בעולם הבא.

בעל האגדה פותח את חלקה האחרון במונח 'מה אני מקיים' שמשמעו איך ניתן ליישב את הכתוב, היינו הפסוק 'וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ' (משלי א' ל"א), עם מה שנאמר קודם לכן. הרי קודם לכן נאמר כי הגמול יינתן בעולם הבא, ואילו הפסוק במשלי מדבר על כך שהרשעים 'אוכלים' את פרי ממעשיהם. בעל הסוגיה מתרץ את הניגוד בהסבר נוסף ל'פירות'. ה'פרי' אינו רק הגמול בעולם הבא, כפי שנאמר קודם לכן, אלא גם תוצר של העבירה. לדוגמה, אם אדם מכובד עבר עבירה בפרהסיה, ואחרים למדו ממנו וחטאו גם כן,[6] הרי שלמעשהו יש 'פרי', והרישא של הפסוק 'וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם' עניינו בחוטא המביא אחרים לכלל חטא.

 

---

[1] פאה פ"א מ"א:

[2] ראו במקבילה שבתוספתא.

[3] הפני משה.על המקום.

[4] תוספתא כפשוטה (מסכת פאה), עמ' 126.

[5] עמוס חכם, פירוש לספר ישעיהו, עמ' ל"ו – ל"ז.

[6] ר"ש סיריליאו על הדף ד"ה עבירה שעשתה פרי.