עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 103

 

מקבילות

תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק א ה"ז עמ' 1157

פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) פיסקא כג - י' הדברות פ' תליתאה

מדרש תנחומא (מהד' בובר) פרשת עקב

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו.

 

סוגה

מימרה.

 

עיון קצר באגדה

בהקשרה של מצוות כיבוד הורים מביא בעל הסוגיה את קביעתו של רבי אחא בשם רבי אבא בר כהנא, לפיה הקב"ה לא פירט מתן שכרן של עושי מצוות כדי שלא יקיימו את המצוות בשביל שכר המצווה. בהקשר זה מבאר רבי בא בר כהנא כי אין שכר המצווה נגזר מחומרתה או מקלותה אלא משיקול דעתו של האל.

קביעה זו נלמדת מהשוואתן של שתי מצוות: כיבוד הורים ושילוח הקן. על אף שמצוות שילוח הקן נחשבת כמצווה קלה[1] ואילו כיבוד הורים אינה קלה שכן אין לה שיעור[2] והיא נמשכת לכל אורך חיי ההורים, שכרן שווה. זאת על מנת ללמדנו "שלפעמים מצווה קטנה שכרה כגדולה, לפיכך תהדר אחר הקטנה כגדולה".[3]

רבי אבון מציע אבחנה שונה להמחשת מסקנתו של רבי אחא בשם רבי אבא בר כהנא כי "הקב"ה לא פירט מתן שכרן של עושי מצוות. לטענתו, כיבוד הורים היא מצווה קלה, שכן הינה פירעון חוב של הבן להוריו על שגידלוהו, ואף על פי שזו מצווה קלה, שכרה אריכות ימים. לעומת זאת רבות מהמצוות יש בקיומן משום חסרון כיס או סיכון נפשות[4] והינו מצפים לשכר רב על קיומן. אף על פי כן אין שכרן של מצוות אילו מפורט, שכן אין לקיים את המצווה לשם שכרה.

כנגד הצעתו של רבי אבון שמוסקת בדרך של קל וחומר יוצא רבי לוי בטענה ערכית. לדעתו, גדול יותר השכר על פריעת חוב מהשכר המצופה במצוות שיש בהן חסרון כיס או סיכון נפשות, שכן בפריעת חוב יש מעשה שהינו טוב לשמים וטוב לאדם.[5]

---