header2

כמו שנאמר למשה בסיני

פ"א ה"א דף טו ע"ב עמ' 78 – 79

מקור תרגום
ר' תנחומא בשם רב הונא. רבי תנחומא בשם רב הונא
"ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל" ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל
"אשר צוה אותו משה" אין כת' כאן אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן
אלא "אשר צוה י'י את משה". אלא אשר צוה ה' את משה
אפי' דברים שלא שמע מפי רבו אפילו דברים שלא שמע מפי רבו
הסכימה דעתו כמה שנ' למשה מסיני. הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני
ר' יוחנן בשם ר' בנייה. רבי יוחנן בשם רבי בנייה
"כאשר צוה י'י את משה עבדו וכן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע. כאשר צוה י'י את משה עבדו וכן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע
לא הסיר דבר" לא הסיר דבר
"מכל אשר צוה אותו משה" אין כת' כאן מכל אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן
אלא "א(ם)[ת] אשר צוה י'י את משה". אלא את אשר צוה י'י את משה
אפי' דברים שלא שמע מפי רבו אפילו דברים שלא שמע מפי רבו
הסכימה דעתו כמה שנ' למשה בסיני. הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה בסיני

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 101

 

מקבילות

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה א יד (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

אגדה זו נקשרת לרעיון שנאמר בסוגיה,[1] ולפיו בית דין שנותן נפשו, היינו, עמל ומתייגע בלימוד התורה מגיע לאמת ומקיים את הדין כמו שנאמר למשה בסיני, ואגדות אחרות אף ציינו כי היחיד המתייגע בלימוד התורה מגיע אף הוא לאמת כמו שנאמרה למשה בסיני.

אגדה זו מבהירה את תפיסתם של חכמים לביטוי 'כמה שנאמר למשה בסיני', ומובאים בה שני מדרשים המהווים מעין אסמכתא לעמדתם.

מדרש אחד מביא רבי תנחומא מדרש בשם רב הונא. נאמר כי במלאכת המשכן 'וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה' (שמות לח כב), ורב הונא מדגיש שלא כתוב כי עשה בצלאל את אשר ציווהו משה, אלא את אשר ציווה י'י את משה. ומכאן יש ללמוד, שגם דברים שבצלאל לא שמע ממשה 'הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה בסיני', היינו כיוון שנתן נפשו על מלאכת המשכן[2] ידע מעצמו לכוון לנכון כמו שנאמר למשה בסיני.[3]

מדרש שני מביא רבי יוחנן בשם רבי בנייה, והמדרש בנוי בהקבלה לראשון, אלא שהדמויות הן משה ויהושע בן נון. אף כאן מדגיש הדרשן כי לא נאמר כי יהושע עשה כפי שציווה אותו משה, אלא '...אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה' (יהושע יא טו). ומזה לומד הדרשן כי אפילו דברים שלא שמע יהושע ממשה, עשה בעצמו כמו שנאמר למשה בסיני, היינו כיוון לדעתו.

כוונת הדרשנים היא ללמד שהתעמקות בלימוד התורה מביאה את הלומד לכוון לאמת כפי שנמסרה למשה בסיני.


 



[1]אגדה 2 פ"א ה"א דף טו ע"ב עמ' 78.

[2] פירוש רש"י לשמות לז א.

[3] בבבלי ברכות נה ע"א מצויה אגדה, לפיה שאל בצלאל את משה מדוע הוא מצווה להכין את הכלים למשכן לפני שיש משכן, ומשה אכן אומר, שהאל ציווה לבנות משכן ואחר כלים, ומוסיף: 'שמא בצל אבל היית וידעת', כלומר, היית תחת השראת האל וכיוונת לדעתו. האגדה בבבלי אומרת מפורשות את כוונת הדברים באגדתנו.