|
"כי מי אשר יחובר" "יבחר" – אגדה א פ"ט ה"א דף יב ע"ד עמ' 68 |
|
| מקור | תרגום |
| ...ומקום שנעקרה ממנו או'. | ...ומקום שנעקרה ממנו אומר |
| ברוך שעקר ע"ז מן המקום הזה. | ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה |
| (ש?)יהא רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבותינו. | יהא רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבותינו |
| כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה | כשם שעקרת אותה מן המקום הזה |
| כך תעקור אותה מן המקומות כולם | כך תעקור אותה מן המקומות כולם |
| ותחזיר לב עובדיה לעובדך (ותחזיר עבודה לעובדך1). | ותחזיר לב עובדיה לעובדך |
| ולא נמצא מתפלל על עובדי ע"ז. | ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה. |
| תני. בן ר' !(שמעון)! {ישמעאל} בן גמליאל או' | תני רבי ישמעאל בן גמליאל[1] אומר |
| [אף] בחוצה לארץ צריך לומ' כן. | אף בחוצה לארץ צריך לומר כן |
| אמר ר' יוחנן. | אמר רבי יוחנן |
| "כי מי אשר יחובר". "יבחר" | כי מי אשר יחובר יבחר |
| כת'."אל{א} כל החיים יש בטחון". | כתוב אל כל החיים יש בטחון |
| [ש]כל זמן שאדם חי יש לו תקוה. מת אבדה תקוותו. | שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקוותו |
| מה טעמ'. "במות אדם רשע תאבד תקוה". | מה הטעם במות אדם רשע תאבד תקוה |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 92
מקבילות
תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"ו ה"ב עמ' 33 (בשינויים)
בבלי ברכות נז ע"ב (בשינויים)
רות רבה (מהד' לרנר) פרשה ג (מקבילה חלקית)
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה ומדרש
עיון קצר באגדה
במשנה[2] נאמר: 'הוראה... מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו'. בעל הסוגיה מביא נוסח מורחב לברכה זו המסתיים ב'... ותחזיר לב עובדיה לעובדך'.
על סיום זה שואל בעל האגדה '(וכי) לא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה', ומובאת בעניין זה דעתו של רבי ישמעאל בן גמליאל המוסיף על המשנה וקובע כי אף בחוץ לארץ יש לומר זאת. מיקומה של מימרת רבי ישמעאל בן גמליאל לאחר השאלה 'לא נמצא מתפלל על עבודה זרה' אינו מובן, שכן ראוי היה להביאה לאחר האמירה '...ותחזיר לב עובדיה לעובדך', ומיקומה כאן יש בו כדי להחריף את השאלה.[3]
נראה כי יש להבין את דברי רבי ישמעאל כפתיחה לתשובתו של בעל הסוגיה.[4] התשובה מובאת בשמו של רבי יוחנן הדורש שלא כפשוטו את הקרי וכתיב בפסוק 'כִּי מִי אֲשֶׁר יבחר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן...' (קהלת ט' ד'); 'כי מי אשר יחבר אל כל החיים' משמעו שהאדם החי אפילו הוא עובד עבודה זרה 'יש (לו) בטחון', כלומר, יש לו תקווה שיבחר בטוב ויחזור בתשובה. לא כן במות האדם הרשע, שאז אין כל אפשרות שיחזור בתשובה. רבי יוחנן מרחיב את הרעיון המצוי בבסיס דברי רבי ישמעאל ומסביר שהתפילה תביא את העובדים עבודה זה לחזור בתשובה ולעבוד לאל לא רק בארץ ישראל.
מכאן שיש לראות בתפילה '...ותחזיר לב עובדיה לעובדך' ביטוי לעמדה מוסרית ערכית, לפיה כל זמן שאדם חי יש תקווה לחזרתו בתשובה.
[1] אפשר כי הברייתא מובאת בשם רבי שמעון בן גמליאל.
| סדר האמירות באגדה | סדר אפשרי |
| ולא נמצא מתפלל על עובדי ע"ז. | ולא נמצא מתפלל על עובדי ע"ז. |
| תני. בן ר' !(שמעון)! {ישמעאל} בן גמליאל או' | |
| [אף] בחוצה לארץ צריך לומ' כן. | |
| אמר ר' יוחנן. | אמר ר' יוחנן. |
| "כי מי אשר יחובר". "יבחר" | "כי מי אשר יחובר". "יבחר" |
| כת'."אל{א} כל החיים יש בטחון". | כת'."אל{א} כל החיים יש בטחון". |
| [ש]כל זמן שאדם חי יש לו תקוה. מת אבדה תקוותו. | [ש]כל זמן שאדם חי יש לו תקוה. מת אבדה תקוותו. |
| מה טעמ'. "במות אדם רשע תאבד תקוה". | מה טעמ'. "במות אדם רשע תאבד תקוה". |
| תני. בן ר' !(שמעון)! {ישמעאל} בן גמליאל או' | |
| [אף] בחוצה לארץ צריך לומ' כן. |