עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 91

 

מקבילות

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ד

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה, אנקדוטה, מדרש.

 

עיון קצר באגדה

בעל הסוגיה חוזר לדון בפסוק "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד' ז'). באגדות הקודמות נדרש כי האל קרוב למאמיניו בכל מיני צורות קירבה, ובעל האגדה מפרט קירבה נוספת באמצעות השוואה בין קרבתו של האל למאמיניו לבין קרבתו של פטרון לחוסים בו.

בחלקה הראשון של האגדה מתאר רבי פנחס בשם רבי זעירא  מצב שבו נזקק האדם לעזרת פטרונו, אך הוא נדחה בטענה שמטריד פעמים רבות מידיי, לעומת זאת האל פנוי ופתוח ל'הטרחה' בכל עת. יחס זה של האל נדרש כפשוטו מהפסוק 'הַשְׁלֵךְ עַל יְהֹוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ' (תהילים נ"ה כ"ג).

בחלקה השני של האגדה מתאר רבי פנחס בשמו של רבי  תנחום בר חנילאי מצב שבו נתפס האדם על ידי שונאיו בפתח ביתו של הפטרון, אך עד שצווח אותו אדם, ועד פטרונו יצא אל פתח ביתו, נהרג האדם בידי שונאיו. בניגוד לפטרון דרכו של האל שונה, ורבי פנחס מביא כדוגמה את סיפורו של יהושפט: 'וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת הַקָּטֹן אֶת הַגָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ:  וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַיהֹוָה עֲזָרוֹ וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּו' (דברי הימים ב י"ח ל' – ל"א). בעל האגדה דרש את 'וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּו' שלא כפשוטו וביאר כי גם כאשר נחה החרב על צוואר יהושפט הסיט האל את החרב מצווארו ומנע את הריגתו.

 

 

 

 

---