header2

כל אשר ייקרא בשם י'י יימלט – אגדה ב

פ"ט ה"א דף יב ע"ד עמ' 67

מקור תרגום
אמ' ר' אלכסנדרי. אמר רבי אלכסנדרי
עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס. (מקרה) במושל[1] אחד שהיה שמו אלכסנדרוס.
והוה קיים דיין חד ליסטיס. והיה מקיים דין לשודד אחד

אמ' ליה. מה שמך.

אלכסנדרוס.

אמר לו (המושל) מה שמך

(השיב השודד) אלכסנדרוס.

אמ' ליה. אלכסנדרוס (ב)[פ]נה אלכסנדיאה. אמר לו (המושל) אלכסנדרוס (יפטור בדין) את אלכסנדיאה
ומה אם מי ששמו כשמו [של בשר ודם הוא ניצול. ומה אם מי ששמו כשמו של בשר ודם ניצול
מי ששמו כשמו] של הקב'ה על אחת כמה וכמה. מי ששמו כשמו של הקב'ה על אחת כמה וכמה
הה"ד "כל אשר יקרא בשם י'י ימלט". זהו שכתוב "כל אשר יקרא בשם י'י ימלט".

עדי נוסח

כ"י וטיקן 91

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור, מדרש

 

עיון קצר באגדה

סיפור זה עוסק כקודמו בהצלה בזכות שם ובסיומו דרשת הפסוק 'כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה יִמָּלֵט' (יואל ג' ה). מושל ששמו היה אלכסנדרוס דן שודד, ומשנתברר לו כי שמו של הליסטים זהה לשמו שלו, מצא לנכון לפטור אותו מהדין.

הדרשן ששמו ר' אלכסנדרי סיפר על מושל ופושע ששמם כשמו, ואפשר כי נקט עיצוב זה כדי לרכז את המאזין או הקורא. מכל מקום מתוך התייחסות לדינו של המושל מודגשת המטרה, להצביע על גדולת האל וכוחו. הפטור מדין ניתן על סמך מקריות, אין בו משום היגיון או הקפדה על החוק, שכן הנידון אמר את שמו שלו, ובלי דעת כך נקב גם בשמו של המושל, וזו הייתה הסיבה לצאתו 'זכאי' בדין. רש"י קושר את שחרורו של הליסטים בחששו שלהמושל שמא הציבור יטעה וידמה כי המושל הוא הנענש.[2]

רבי אלכסנדרי דרש את הפסוק ביואל 'כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה יִמָּלֵט' שלא כפשוטו, וכוונתו שהאדם יידמה לאל בתכונותיו, יהיה רחום וחנון וילך בדרכיו.




[1] סוקלוף, ערך 'ארכון', עמ' 76.

[2] רש"י בפירושו לפסוק 'לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי...' (דברים כ"א כ"ג) מבאר: 'זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך, ואחד נתפס ללסטיות ונתלה, כל הרואה אותו אומר המלך תלוי'. ובהקשר לאגדתנו, זהות השמות של המלך ושל הפושע עלולה בעקיפין לפגוע גם במלך.